תכנון פיננסי עם צרכים מיוחדים 

הצורך בשילוב הפן הרגשי בעבודתו של המתכנן הפיננסי כיום אינו מוטל בספק, לאחר שאקסיומת האדם הרציונאלי הופרכה על ידי הפסיכולוגים כהנמן וטברסקי, חתני פרס נובל לכלכלה בשנת2002 .הם הוכיחו כיצד החלטות של בני אדם (במצבי חוסר ודאות) שונות לחלוטין מאלה הנחזות על ידי מודלים כלכליים המניחים ”רציונאליות“. זאת, בין השאר משום שכולנו שבויים בדעות קדומות אמונות טפלות, רגשות מטעים, בורות מדעת. כל אלה משליכים על התנהגותנו הכלכלית. ההחלטות הגורליות על השקעה, ביטוח, חיסכון וקנייה אנחנו מקבלים, לעיתים, על סמך הנחות מופרכות מיסודן.לפיכך, תפקידו של המתכנן הפיננסי חיוני, בהעברת מידע רלוונטי לתהליך קבלת החלטות רציונאליות. ככל שיש מעורבות גדולה של רגשות בקבלת ההחלטה כך עולה הסיכון ל“חטיפה רגשית“ המעבירה את מסלול התגובה מהמוח החושב (ה“היפותלמוס“( לבלוטת השקד )”אמיגדלה“) המגיבה באינסטינקטים ועולה הצורך בסיועו של המתכנן הפיננסי.

מקרים אלה מופיעים בשכיחות גבוהה יותר, במשפחות בהם יש בני משפחה בעלי צרכים מיוחדים, הצריכים להיות מכוסים כלכלית גם ביום שאחרי אריכות ימים. מה השאלות שמתכנן פיננסי צריך לשאול עצמו בקשר עם משפחה עם צרכים מיוחדים?

”ראשית, מתכנן פיננסי צריך לשאול את עצמו האם הוא יודע אם יש במשפחה אדם בעל צרכים מיוחדים? זה משהו שמן הסתם צריך לקחת זאת בחשבון כאשר עושים תוכנית פיננסית למשפחה.מתכנן פיננסי, המבסס בהדרגה יחסי אמון עם המשפחה, אמור להרגיש נח, ועליו להיות מחויב לשאול שאלות לגבי קיום אדם בעל צרכים מיוחדים במשפחה כאשר ידע כי באמתחתו דרך לסייע למשפחות.“

”יתכן ובעל צרכים מיוחדים יתכן ויהיה נטול כשר השתכרות או שהשתכרותו פחות ממינימום. מה זה אומר לגבי התכנון הפיננסי של המשפחה כולה? האם הורה צריך לדאוג לו למקום מגורים? לתקציב לכלכלת ותחזוקת בית לכל חייו? מה יקרה ברגעי משבר? כמה תעלה העזרה? אלה שאלות מאוד משמעותיות שהורים מתלבטים ומתחבטים בהם, וצריכים לקבל ביטוי בתכנון הפיננסי הכללי.“

איזה נתונים את יכולה לפרט לגבי בעלי צרכים מיוחדים ”לפי משרד הכלכלה, בישראל חיים כ- 750,000 אנשים בגיל העבודה,(64-20 ) עם מוגבלות המוגדרת כבעיה בריאותית המפריעה בפעילויות יומיומית (מדובר על מוגבלות: פיזית, נפשית, שכלית, חושית, לקויי למידה, קשיי קשב וריכוז ומחלות כרוניות). קצב הגידול של קבוצה זו הוא כ־%7.2 בשנה. יותר מקצב הגידול של האוכלוסיה הרגילה שעומד על כ־%9.1 לשנה.

לפי מחקר שנעשה על־ידי הביטוח הלאומי והג‘וינט־ברוקדייל מ־2012% ,51 מבעלי הצרכים המיוחדים מועסקים, זאת לעומת %72 באוכלוסיה הכללית. %83 מבעלי המוגבלות מדווחים על תחושת בדידות לעומת %20 באוכלוסיה הכללית. עיקר הסטיגמה כלפיהם מתבטאת באפליה בדיור, בתעסוקה, בניכור חברתי ולעיתים אף בטיפול רפואי לקוי. תוחלת החיים של אנשים בעלי צרכים מיוחדים היא כאנשים רגילים בפרט כשהם חיים בקהילה ולא במוסדות. אדם בעל צרכים מיוחדים זקוק לשכר ולתנאים המותאמים ליכולותיו כדי לשרוד במקום העבודה, ולתמיכה רגשית וכלכלית ביום יום ובוודאי בזמני משבר וזאת לאורך כל חייו.“

”אני הקמתי ב־2002 את מרכז שיא כדי להעניק פתרונות המאפשרים איכות חיים טובה יותר בכל גיל, ולתת מענה לבעלי צרכים מיוחדים, ולדאגות בני המשפחה. המרכז נמצא ברמת גן ובהוד השרון ונותן שירותים בכל הארץ. צוות הקליניקה כולל 12 פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בעלי תואר שני ומעלה.“

ספרי קצת על פעילות המרכז ”על המתודולוגיה במרכז ובדיקת אפקטיביות הטיפול אמון ד“ר רון קדם. טווח הגילאים במרכז הוא 60-15 ,כשמדובר על אנשים עם קשיים תפקודיים ביום יום ללא אבחנה ברורה - נכויות פיזיות, הרצף האוטיסטי – אספרגר, חרדה חברתית, אנשים שמטופלים פסיכיאטרית.

הקשיים של האנשים באים לידי ביטוי במגוון תחומים – תעסוקתי, זוגי, חברתי, פעילויות שעות הפנאי, ויציאה לחיים עצמאיים.

בתחום התעסוקה, אנחנו מעניקים אבחון,השמה וליווי מול מעסיקים. בהיבט הזוגיות אנחנו מבצעים איתור, ליווי תמיכה ושימור הזוגיות החדשה. אנחנו מספקים חיי חברה דרך הרחבת מעגלים חברתיים בעזרת קבוצת ”חבר‘ה בשיא“ קבוצות של פעילות מהנה בתל אביב, ובעזרת קבוצות לשיפור מיומנויות תקשורת. אנחנו גם מלווים בתהליך יציאה מבית ההורים לחיים עצמאיים.“

”אנחנו מסייעים למיצוי זכויות – ליווי לוועדות ביטוח לאומי, מול משרד הבריאות ומשרד הרווחה. הליווי הוא לצורך קבלת כסף וקבלת שירותים שונים. השירותים הניתנים הם בין היתר: שיקום מקצועי שכולל למידת מקצוע מתאים, השמה מקצועית, דיור חוץ ביתי מתאים, הדרכת הורים בהתנהלות מול בעל הצרכים המיוחדים. חוות דעת שיקומיות לבתי משפט בנושא אפוטרופסות או תומך החלטות.“

”טיפ קטן שלי למתכנן הפיננסי הוא לשאול את ההורים האם יש במשפחה משהו שלדעתכם צריך או יצטרך יותר כסף מאחרים? כשאתם מתחילים את תהליך התכנון הפיננסי, שימו לב למשפטים הבאים שהם כפעמוני אזהרה – יש לנו כסף ואין לנו שקט נפשי, הבן בודד אין לו חברים, אינו מצליח למצוא ולהתמיד במקום עבודה, יש לו פוטנציאל אך הוא אינו ממש אותו, הוא אינו עצמאי בהתאם לגילו, תלוי בנו, נוח לו בבית והוא לא חושב לצאת מהבית, מה יהיה ביום שאחרי אריכות-ימים שלנו מי ידאג לו?

משפטים אלו ודומים להם, מעידים כי במשפחה חולייה חלשה, ובואו נזכור כי חוזק השרשרת נקבע תמיד על פי עוצמת החולייה החלשה. הנכונות של ההורים להתמסר לבדיקה כלכלית כנה וכוללנית תהיה גבוהה יותר לאחר שיוכלו לפרוק מליבם מועקה שיש לה היבטים רגשיים וכלכליים.“