10 המכות שנחתו השנה על המשקיעים בישראל  

זה נראה כאילו המאבק הזה כבר בן 20 שנה. אבל ממש לא. המאבק על דמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל החל רק לפני 16 חודשים, עם כינונה של ממשלת "ימין על מלא". בתחילת ינואר 23' – ללא שום דיון מקדים במוסדות הליכוד או בממשלה - הכריז שר המשפטים, יריב לוין, על תחילתה של "רפורמה משפטית רחבה", שבאופן מעשי נועדה להפקיע מבית המשפט העליון את סמכויותיו העיקריות. התירוץ הקלוש לכך היה "חיזוק המשילות". כאילו שבג"ץ הוא זה שמונע מהממשלה למשול ולעשות כרצונה. המבקרים החריפים של החוק – והיו רבים כאלה - טענו כי מדובר ב"הפיכה משטרית" ולא ברפורמה משפטית תמימה שתיטיב עם כולנו.  

המאבק נגד עצמאות בג"ץ קיבל רוח גב חזקה מהעסקנים החרדים שביקשו להעביר במהלכו את "חוק לימוד תורה". חוק מעוות ואנטי דמוקרטי בעליל שמשווה את זכויות האברכים המשתמטים לזכויותיהם של חיילים משוחררים.

הניסיון הזה – שכלל לא בטוח כי מפלגות השלטון ויתרו עליו – נעצר בינתיים עם תחילת המלחמה בעזה. לפני שזו פרצה הוא גרם למחאות ענק, נזק עצום למדינת ישראל, לכלכלת ישראל, ולחוסנו של המטבע הישראלי.  

צ - צו 8 

בימים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל גייס צה"ל כ-300 אלף אנשי מילואים באמצעות צווי 8 . זאת כדי להגן על גבולות ישראל בדרום, בצפון ובשטחי הגדה המערבית. זה היה גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה. בממוצע שירת כל חייל מילואים 61 ימים במהלך המלחמה. אבל רבים שירתו במשך 4 או אף 5 חודשים.

גיוס המילואים הגדול שיתק חלקים נרחבים במשק הישראלי וגרם לפגיעה משמעותית בתמ"ג. אבל נראה שמי ששילם את המחיר הכלכלי העיקרי  הם חיילי המילואים עצמם. במיוחד העצמאים שבהם שעסקיהם נפגעו עד כדי סכנת סגירה. גם מילואימניקים שכירים לא מעטים נפגעו כאשר מעסיקיהם החליטו להיפרד מהם לאחר חודשים רבים של היעדרות. הסטודנטים מביניהם נאלצו לפספס לפחות סמסטר אחד בעקבות המלחמה. 

מלחמת חרבות ברזל חשפה לעולם כלי נשק חדש – כטב"מים מתאבדים (כטב"מ – כלי טייס בלתי מאוייש). לא כל כך חדש למעשה. נעשה בו שימוש רב במלחמה בין רוסיה ואוקראינה שהחלה בפברואר 22'. 

לכטב"מים הללו יש כמה יתרונות חשובים. הראשון הוא המחיר שלהם. מדובר בנשק זול מאוד שעלותו נאמדת   בכ-20 אלף דולר ליחידה. יתרון השני הוא הניידות ומהירות התפעול שכן ניתן לשגר אותם במהירות ממשאיות.  יתרון שלישי הוא הטווח. כלי הטיס יכולים לשאת חימוש במשקל של כ-40 ק"ג ולגמא מרחק של כ-2,500 ק"מ. 

הכטב"מים משייטים בגובה נמוך כך שהם מצליחים להתחמק מהמכ"מים. זאת למרות שיש להם מנוע פשוט מאוד - כמו של מכסחת דשא. זה גם מה שהופך אותם לרועשים במיוחד וקלים לאיתור. 

בגלל המחיר ופשטות התפעול ניתן לשגר מאות ואף אלפים מהם בבת אחת, ועל ידי כך להעסיק את כל מערך הגנה האווירית המתוחכם והיקר של ישראל ולהתישו. 

רוב השיגורים כנגד ישראל נעשים על ידי ארגון חיזבאללה הפרו איראני משטח לבנון. אבל האירוע המכונן התרחש לפני כשבועיים, כאשר איראן שיגרה כ-185 כטב"מים לעבר ישראל בבת אחת, יחד עם 130 טילים בליסטיים ו-36 טילי שיוט. המתקפה האווירית הלא מאוישת הגדולה בהיסטוריה סוכלה אמנם, אבל היא הצריכה שיתוף פעולה של ישראל עם שלוש מעצמות על: ארה"ב אנגליה וצרפת. האיום הכטב"מי צפוי להעסיק את ישראל עוד הרבה שנים קדימה.    

ע – עילת הסבירות, עצמאות בג"ץ 

מכל חוקי ההפיכה המשטרית הצליחה הממשלה להעביר אחד בלבד: החוק לביטול עילת הסבירות על ידי בג"צ. תכליתו של החוק היה למנוע מבית המשפט העליון להתערב בהחלטות הממשלה והשרים בטענה שהן לא סבירות. החוק עורר זעם רב בקרב המתנגדים שראו בו אבן יסוד בניסיון לקעקע עת עצמאותו של בית המשפט העליון. 

החוק עבר ב-11 ביולי 23'. ב-24 ביולי אושרה בקריאה שנייה ושלישית גרסה מתוקנת, לפיה בית המשפט לא ידון בסבירות החלטותיהם של הממשלה, ראש הממשלה והשרים. החקיקה גררה מחאות ענק ותגובות של חברות דירוג בין-לאומיות שהביעו חשש באשר להשלכות החוק וההתנגדות אליו על כלכלת ישראל.

גורמים רבים עתרו לבג"ץ נגד התיקון. באחת העתירות נאמר כי חקיקה שכזו מסכנת את חיילי צה"ל מפני העמדה לדין בחו"ל.  

ב-1 בינואר 2024 פסק בג"ץ, ברוב של 8 מול 7 שופטים, שהתיקון לחוק נפסל. 13 שופטים מתוך 15 סברו שיש לבית המשפט סמכות לפסול חוק יסוד. מעמדו של בית המשפט העליון נשמר בינתיים, אבל הנזק הכלכלי בעטיו של ניסיון החקיקה כבר נעשה.

ערכים אקטואליים נוספים באות ע': עצמאות בנק ישראל, עזה, עוטף עזה, ערוץ 14  

ד – דילמת דרום לבנון  

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל ב-7 באוקטובר נפתחה מול ישראל חזית נוספת מדרום לבנון. ארגון חיזבאללה השיעי המזוהה עם איראן החל במתקפות לעבר יישובי הצפון באמצעות רקטות, טילי נ"ט וכטב"מים מתאבדים. ישראל הגיבה לתקיפות הללו בעיקר מן האוויר, ונאלצה לפנות עשרות אלפי אנשים מיישובי הצפון. 

6 חודשים חלפו מתחילת המלחמה והמצב לא השתנה בהרבה. תושבי הצפון טרם חזרו לבתיהם, ישראל ממשיכה עם תגובות מהאוויר בלבד, חיזבאללה משגר טילים ורקטות באופן יומיומי, ופתרון מדיני אין.  

ערכים נוספים באות ד': דירות (מחירי ה-), דרדל'ה  

ש – שבעה באוקטובר

האם יש צורך לפרט כאן? 

איתמר בן גביר ממפלגת עוצמה יהודית הוא השר לביטחון לאומי. זהו אחד התפקידים החשובים ורבי הכוח במדינת ישראל. חלק ניכר מהכוח שלו נובע מחולשתו של ראש הממשלה, החושש לאבד את כסאו וזקוק לתמיכתו. 

למרות כוחו ומעמדו, בן גביר מתנהג כאחרון הטוקבקיסטים. לאחר התגובה הישראלית על המתקפה של איראן, שכללה בעיקר חבלה מהאוויר של מערכות הגנה אווירית בעיר איספהאן, שיגר השר ל"בטחון לאומי" ציוץ רב משמעי: "דרדל'ה". הציוץ זכה לתגובות רבות בעולם, לרבות באיראן שראתה בו ראייה לכך שהתקיפה הישראלית לא השיגה את מטרתה העיקרית: להרתיע אותה מפני תקיפות עתידיות. 

שרים בממשלה מתחו ביקורת על בן גביר וטענו בזעם שהוא פוגע בבטחון המדינה. אבל כהרגלם, עשו זאת מאחורי הקלעים, במורך לב ומבלי לקחת אחריות על דבריהם. 

האינפלציה שהחלה עם שוך מגפת הקורונה היא מחלה כלל עולמית. היא אינה ייחודית לישראל. נגידי הבנקים המרכזיים של העולם נלחמים נגדה בנשק הכי אפקטיבי – העלאת ריבית. ואכן, במקומות רבים הצליחו הבנקים לכופף את האינפלציה מרמה של 9% - 10% בשנה לכ-3%-4%. זו עדיין אינפלציה גבוהה יחסית בהשוואה ליעדים המוצהרים של הממשלות והנגידים שעומדים על כ-2% בשנה. 

עד כה המלחמה באינפלציה נחלה הצלחה. אבל החלק האחרון של המלחמה עלול לארוך עוד חודשים ארוכים. מי שמצפה להפחתת ריבית משמעותית בחודשים הקרובים יצטרך כנראה לבצע חישוב מסלול מחדש.    

מכות נוספות באות א': איראן, ארדואן, אפי נווה ואיילת שקד

ח – חמאס

באפריל 2024, ראיין העיתונאי שלומי אלדר מספר בכירי פת"ח שנמלטו למצרים מרצועת עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הם תיארו בפניו כיצד תפיסות דתיות משיחיות השפיעו על הנהגת חמאס בהובלת יחיא סינוואר, מנהיג הזרוע הצבאית בעזה.

לפי סופיאן אבו זיידה, החל משנת 2021, החלו בהנהגת חמאס לדבר במונחים דתיים של אחרית הימים. הם דיברו על מימוש "ההבטחה האחרונה" (אל-ואד אל אחי'ר) שלפיה כל בני האדם יהפכו למוסלמים. 

סינוואר ואנשיו נטלו פרשנות קיצונית ומילולית של "ההבטחה". פרוש זה חלחל לכל המסרים שלהם – בדרשות, נאומים, הרצאות בבתי ספר ובאוניברסיטאות. המסר המרכזי היה קיום ההבטחה האחרונה כולל הריגת כל ה"כופרים" או המרתם בכוח לאסלאם. מסרים אלה היו גלויים, הן לאנשי מודיעין ולכל מי שעקב בתקשורת או בטוויטר אחר המסרים של סינוואר ואנשיו. 

ואולם מלבד הגרעין המרכזי של הנהגת חמאס, רוב מי שהקשיב למסרים אלה – כולל העיתונות, המודיעין הישראלי, אנשי פת"ח וחלקים גדולים מתושבי עזה – חשבו שמדובר בדברי טירוף. לחילופין הם חשבו שזהו מסר שנועד ליחסי ציבור כדי להסית את תשומת הלב מהבעיות הכלכליות והמצוקה של תושבי עזה. רק מעט אנשים הבינו שמדובר בתהליך של הכשרת הלבבות למתקפת הענק של חמאס ב-7 באוקטובר. 

חמאס מחזיק עדיין מעמד במלחמה נגד ישראל בעיקר משום שהוא מחזיק בשבי, בתנאי מחייה איומים, 133 חטופות וחטופים. חלקם כבר אינו בין החיים. הוא מסרב להחזירם לפני שישראל תוציא את כל כוחותיה מרצועת עזה.  

"אתה הראש, אתה אשם", אומרים שלטי החוצות ברחבי הארץ שעליהם מתנוססת דמותו של ראש ממשלת ישראל. עדיין לא נמצא תורם עם כיסים מספיק עמוקים ועור מספיק עבה כדי לתלות שלטים עם מסר הפוך. 

שיעורי התמיכה במפלגת הליכוד ובנתניהו עצמו מצויים בצניחה מאז תחילתה של ההפיכה המשטרית. הם רק התחזקו בעקבות המחדל העצום של שבעה באוקטובר. על אף זאת, ולמרות שכל בכירי הצבא לקחו אחריות על אחריותם למחדל, ראש הממשלה ממשיך להתנער מאחריותו לאירועי היום הארור ההוא. 

בשנה וחצי שחלפו מאז הקמת ממשלת "ימין על מלא" התקיימו בישראל כמעט כל הנבואות השחורות של מתנגדי נתניהו. הביטחון הלאומי התערער, יסודות הדמוקרטיה נסדקו, השקל הישראלי נחלש, הכלכלה הישראלית איבדה תנופה, דירוג האשראי של ישראל צנח (לראשונה בהסטוריה!), הגרעון התקציבי האמיר, והתמ"ג החל להתכווץ. אפילו שותפיו לקואליציה מאוכזבים ממנו עמוקות. 

אבל ראש הממשלה – שכבר קבע תאריך לכניסה של צה"ל לרפיח - מסרב לקבוע תאריך לבחירות חדשות. כנראה שהוא יודע למה.