שיווק והפצה של מוצרי השקעה בישראל / Image by freepik21/07/2024 קובי רוזין
כידוע, האחריות על ניהול והפצה של מוצרי השקעה בישראל נמצאת אצל שני רגולטורים: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ורשות ניירות ערך. הראשונה אחראית על ניהול והפצה של מוצרי החיסכון הפנסיוני, בעוד השנייה מטפלת בניהול והפצה של מוצרי השקעה כגון: קרנות נאמנות, תיקי השקעות, ייעוץ פיננסי ומוצרי השקעה אחרים ביניהם תחום קרנות השקעה אלטרנטיביות.
מסתבר שההפרדה הזאת לא בהכרח מתאימה לאתגרים והמאפיינים של שוקי ההון והפנסיה ב 2024 ונעוצה ברובה בסיבות היסטוריות של עידן אחר בו החשיפה של העולם הפנסיוני לשוק ההון היה מצומצם יחסית. לסבר את האוזן, רשות ניירות ערך הוקמה בשנת 1968 כגוף סטטוטורי שנועד לפקח ולפתח את שוק ההון בישראל, כולל הפעילות של חברות ציבוריות והבורסה לניירות ערך. רשות שוק ההון, לעומת זאת, קיבלה מעמד של רשות עצמאית רק ב-2016; עד אז היא פעלה כאגף במשרד האוצר. ההפרדה הזאת נבעה מצורך להתמחות בתחומים שונים. בעבר, מוצרים פנסיוניים נהנו מרשת ביטחון ממשלתית רחבה והחשיפה שלהם לשוק ההון הייתה מוגבלת.
המציאות כיום השתנתה וההפרדה בין מוצרים פנסיוניים לפיננסיים הולכת ומטשטשת. האתגרים המשמעותיים של המדינה והרגולטורים היא לשמור על יציבות של המערכת הפיננסית והפנסיונית וכמו כן לתת מענה להיבטים של תחרות – ריכוזיות והגנת הצרכן. ריכוז הפיקוח בידיים של גוף אחד יכול להביא לשיפור האכיפה על ידי יצירת גוף פיקוח אחד הפועל בצורה מהירה ויעילה כנגד הונאות פיננסיות ואי סדרים שעלולים לפגוע בכספי חוסכים ומשקיעים. סביר להניח שמיזוג כזה יפחית ביורוקרטיה וכאמור יאפשר תגובה מהירה המתבקשת בעידן דינמי ודיגיטלי. בהקשר זה ראוי לציין כי הצעות למיזוג רשויות עלה גם בעבר לאור מחדלים וכשלים שנמצאו בתחום האשראי החוץ בנקאי.
חשוב להגן יותר על החוסכים והמשקיעים המבוגרים אשר נאלצים לקבל החלטות פיננסיות ולגלות מיומנות גבוהה בעולם דינמי ודיגיטלי.
מבט לעולם מראה שרשות האכיפה בארה"ב למשל -FINRA (Financial Industry Regulatory Authority) פועלת בצורה נמרצת לשמור על המשקיעים המבוגרים אשר באופן טבעי חשופים יותר להונאות וניצול פיננסי. FINRA הגוף המפקח בארה"ב על שיווק מוצרים פיננסיים הוביל בשנים האחרונות מהלכי חקיקה ופעולות נוספות להגן על אוכלוסיית הזקנים הנתפסת כפגיעה להונאות וניצול מסיבות הקשורות לגיל ולאור זאת שהיקף הנכסים המוחזק על ידה גבוה יחסית לקבוצות גיל אחרות. יתרה מזאת, השילוב של הגורמים האלה הופך את האוכלוסייה המבוגרת לפגיעה עוד יותר בעידן שבו המשקיע – הצרכן הפיננסי נאלץ לקבל הרבה יותר החלטות פיננסיות לאור האחריות שהועברה אליו ולאור ההיצע הרחב של הזדמנויות השקעה אליהן הוא נחשף מידי יום.
כדי לשפר את ההגנה על הציבור בכלל וציבור המשקיעים המבוגרים בפרט נדרשות מספר פעולות. ראשית, חשוב להמשיך ולהגביר את המודעות בקרב הציבור לגבי הסכנות וההונאות הפוטנציאליות. רשות שוק ההון כבר פרסמה הנחיות והוראות לשיווק ולמתן שירות במוצרי ביטוח וחיסכון לאזרחים ותיקים, מה שמלמד על חשיבות הנושא ברשות. שנית, יש להמשיך ולחזק את מנגנוני האכיפה כדי להבטיח פיקוח יעיל ומקיף על כלל מוצרי ההשקעה. שלישית, יש לקדם חקיקה שמותאמת לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, כולל הוראות מחמירות יותר לגבי שיווק מוצרי השקעה לאזרחים ותיקים. לבסוף, יש לפתח ולשווק כלים פיננסיים מותאמים לאוכלוסייה המבוגרת, תוך התחשבות בצרכים של קהל זה.
פרשת סלייס גמל היא דוגמה טובה לחשיבות שיש לפיקוח אפקטיבי על שוק ההון ובמיוחד על ההפצה של מוצרי השקעה בישראל. בפרשה זו נחשפו לכאורה מקרים של הונאות פיננסיות שבוצעו כלפי ציבור המשקיעים, רבים מהם אזרחים ותיקים. שיווק מוצרי השקעה הוא נושא בעל חשיבות גוברת, במיוחד לאור העלייה בתוחלת החיים והגידול המואץ בשיעור האזרחים הוותיקים באוכלוסייה.
כידוע, האחריות על ניהול והפצה של מוצרי השקעה בישראל נמצאת אצל שני רגולטורים: רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ורשות ניירות ערך. הראשונה אחראית על ניהול והפצה של מוצרי החיסכון הפנסיוני, בעוד השנייה מטפלת בניהול והפצה של מוצרי השקעה כגון: קרנות נאמנות, תיקי השקעות, ייעוץ פיננסי ומוצרי השקעה אחרים ביניהם תחום קרנות השקעה אלטרנטיביות.
מסתבר שההפרדה הזאת לא בהכרח מתאימה לאתגרים והמאפיינים של שוקי ההון והפנסיה ב 2024 ונעוצה ברובה בסיבות היסטוריות של עידן אחר בו החשיפה של העולם הפנסיוני לשוק ההון היה מצומצם יחסית. לסבר את האוזן, רשות ניירות ערך הוקמה בשנת 1968 כגוף סטטוטורי שנועד לפקח ולפתח את שוק ההון בישראל, כולל הפעילות של חברות ציבוריות והבורסה לניירות ערך. רשות שוק ההון, לעומת זאת, קיבלה מעמד של רשות עצמאית רק ב-2016; עד אז היא פעלה כאגף במשרד האוצר. ההפרדה הזאת נבעה מצורך להתמחות בתחומים שונים. בעבר, מוצרים פנסיוניים נהנו מרשת ביטחון ממשלתית רחבה והחשיפה שלהם לשוק ההון הייתה מוגבלת.
המציאות כיום השתנתה וההפרדה בין מוצרים פנסיוניים לפיננסיים הולכת ומטשטשת. האתגרים המשמעותיים של המדינה והרגולטורים היא לשמור על יציבות של המערכת הפיננסית והפנסיונית וכמו כן לתת מענה להיבטים של תחרות – ריכוזיות והגנת הצרכן. ריכוז הפיקוח בידיים של גוף אחד יכול להביא לשיפור האכיפה על ידי יצירת גוף פיקוח אחד הפועל בצורה מהירה ויעילה כנגד הונאות פיננסיות ואי סדרים שעלולים לפגוע בכספי חוסכים ומשקיעים. סביר להניח שמיזוג כזה יפחית ביורוקרטיה וכאמור יאפשר תגובה מהירה המתבקשת בעידן דינמי ודיגיטלי. בהקשר זה ראוי לציין כי הצעות למיזוג רשויות עלה גם בעבר לאור מחדלים וכשלים שנמצאו בתחום האשראי החוץ בנקאי.
חשוב להגן יותר על החוסכים והמשקיעים המבוגרים אשר נאלצים לקבל החלטות פיננסיות ולגלות מיומנות גבוהה בעולם דינמי ודיגיטלי.
מבט לעולם מראה שרשות האכיפה בארה"ב למשל -FINRA (Financial Industry Regulatory Authority) פועלת בצורה נמרצת לשמור על המשקיעים המבוגרים אשר באופן טבעי חשופים יותר להונאות וניצול פיננסי. FINRA הגוף המפקח בארה"ב על שיווק מוצרים פיננסיים הוביל בשנים האחרונות מהלכי חקיקה ופעולות נוספות להגן על אוכלוסיית הזקנים הנתפסת כפגיעה להונאות וניצול מסיבות הקשורות לגיל ולאור זאת שהיקף הנכסים המוחזק על ידה גבוה יחסית לקבוצות גיל אחרות. יתרה מזאת, השילוב של הגורמים האלה הופך את האוכלוסייה המבוגרת לפגיעה עוד יותר בעידן שבו המשקיע – הצרכן הפיננסי נאלץ לקבל הרבה יותר החלטות פיננסיות לאור האחריות שהועברה אליו ולאור ההיצע הרחב של הזדמנויות השקעה אליהן הוא נחשף מידי יום.
כדי לשפר את ההגנה על הציבור בכלל וציבור המשקיעים המבוגרים בפרט נדרשות מספר פעולות. ראשית, חשוב להמשיך ולהגביר את המודעות בקרב הציבור לגבי הסכנות וההונאות הפוטנציאליות. רשות שוק ההון כבר פרסמה הנחיות והוראות לשיווק ולמתן שירות במוצרי ביטוח וחיסכון לאזרחים ותיקים, מה שמלמד על חשיבות הנושא ברשות. שנית, יש להמשיך ולחזק את מנגנוני האכיפה כדי להבטיח פיקוח יעיל ומקיף על כלל מוצרי ההשקעה. שלישית, יש לקדם חקיקה שמותאמת לצרכים של האוכלוסייה המבוגרת, כולל הוראות מחמירות יותר לגבי שיווק מוצרי השקעה לאזרחים ותיקים. לבסוף, יש לפתח ולשווק כלים פיננסיים מותאמים לאוכלוסייה המבוגרת, תוך התחשבות בצרכים של קהל זה.
הכותב הוא מומחה לשוק ההון והפנסיה, מרצה, דוקטורנט בגרונטולוגיה פיננסית, דירקטור בגוף מוסדי.
