מימין: רו”ח שי בן שמואל ורוח שלומי נגדאי, צילום: תומר טומאס08/08/2024 דניאל דותן, עורכת משנה
לממשלה יש בעיה. המלחמה הגדילה את הוצאות הממשלה מחד, ויצרה מאידך האטה במשק שהקטינה את הכנסות המדינה ממסים, לפיכך נוצר גירעון כבד שהגיע באפריל השנה ל־7% מהתמ”ג.
תקציב 2025 כבר עתיד להיקלע לגירעון חסר תקדים הנע בין 30־50 מיליארד שקל, וזה מחייב את הממשלה להתמודד עם הצרה הזו כבר עכשיו, באמצעות הקטנה מאסיבית של ההוצאות או/ו העלאת מאסיבית של מסים.
הבטחותיו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ’ באוקטובר 2023, לחלק את הכספים הקואליציוניים באופן מרוסן ורק לאחר בדיקה מעמיקה של חיוניותם, התאדו מספר חודשים לאחר מכן, עם חלוקת התקציב והזרמה לא מרוסנת של הכספים הקואליציוניים. הממשלה לא מקטינה הוצאות, ועל כן, למרבה הצער, נותרת האפשרות השנייה.
תוכנית ה"גזרות של אגף התקציבים במשרד האוצר, נוסחה לפני שנים במטרה להתמודד עם גירעון תקציבי על ידי העלאת מסים משמעותית. את התוכנית הזו שלפו אנשי אגף התקציבים לפני מספר שבועות מ"הבוידעם" והגישו אותה לשר האוצר הנוכחי, בצלאל סמוטריץ'.
מה התוכנית כוללת?
תוכנית הגדלת המסים (ביטול פטורים ממס) כוללת, בין היתר, העלאת המע"מ ב־2%, ביטול פטור ממס על השכרת דירה, ביטול פטור על מע"מ באילת, ביטול פטור על קניות בחו"ל עד 75$, חידוש מס משקאות ממותקים ועוד כהנה וכהנה מסים עקיפים שמטרתם להוציא את הממשלה מהגירעון ולהכניס את הציבור לעוני (כלומר להעמיק את העוני אצל אלו שכבר נאבקים).
וזה אגב, בדיוק מה שהכלכלן הראשי במשרד האוצר קבע במסמך שפרסם ב־2 ביולי לגבי המע"מ – אשר אינו משתנה בין אנשים עשירים, אנשי מעמד הביניים והאוכלוסיות העניות בישראל - כולם משלמים את אותו המע"מ, והעלאתו פוגעת בעיקר באוכלוסיות העניות.
המוקד האמיתי של משרד האוצר: קרנות ההשתלמות והפנסיה
שתי גזרות קריטיות בתוכנית הגזרות של האוצר מקוממות ומכאיבות במיוחד, כיוון שהן נוגעות לכספים האישיים שלנו, אלו שאנחנו חוסכים בעמל יומנו כדי להבטיח שהם ישמשו לנו לימים בהם נצטרך אותם יותר מכל: הפנסיה וקרנות ההשתלמות.
אל שני החסכונות הללו נשלחת באופן ברוטלי זרועו הארוכה של האוצר, המבקש לבטל את הפטור ממס על הפקדות נזילות בקרנות ההשתלמות, ולצמצם את הפטור על חיסכון פנסיוני, לתקרה של כפליים השכר הממוצע.
כדי להבין את הסיבה לכך, שמשרד האוצר הנוכחי מנסה שוב ושוב לפגוע בפטור ממס על קרנות ההשתלמות והפנסיה, יש להבין תחילה את ההשפעה של הפטור הזה על הכנסות המדינה ממסים.
הטבות המס לשנת 2023 מהוות כ־19% מהכנסות המדינה ממסים או כ־4.4% תוצר. הטבות המס (או בשמן האחר “הוצאות המס” ), הן למעשה הפסד הכנסות למדינה הנובע מפטורים, ניכויים זיכויים וכד', הניתנים לקבוצות שונות של אנשים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית.
מתוך ההיקף הזה של 19% הפסד הכנסות למדינה, כ־32 מיליארד שקל הם הטבות לחיסכון ושוק ההון – בעיקר הטבות לפנסיה ולקרנות השתלמות. זהו סכום משמעותי לעומת הפסד במסים עקיפים - 8 מיליארד שקל בלבד במע”מ, לדוגמה.
ההטבה הגדולה ביותר היא לפנסיה והיא כוללת את ההקלות במס בגין הפרשות לפנסיה, את הפטור על התשואה ואת הפטור החלקי הניתן בתום תקופת החיסכון למקבל הקצבה. ההטבה השנייה בגודלה ניתנת לנקודות זיכוי להורים בגין ילדים וההטבה השלישית בגודלה ניתנת לקרנות ההשתלמות – הפרשת המעביד פטורה בידי העובד עד לתקרה. התשואה בעת הצבירה ומשיכת החיסכון אף הן פטורות, בתנאים מסוימים.
גזירת צמצום הפטור על חיסכון פנסיוני לתקרה של כפליים השכר הממוצע, היא גזירה מאיימת במיוחד, ובמידה והאוצר יממש אותה בפועל, תיתכן פגיעה משמעותית בחיסכון הפנסיוני של עובדים רבים בישראל.
"ניסיונות האוצר לצמצם את הפטור על קרנות ההשתלמות ועל החיסכון הפנסיוני אינם דבר חדש. הם ממחזרים את ‘הגזירות’ האלו בכל פעם, ועד עכשיו הם לא מימשו את זה בפועל, מכל מיני סיבות, ביניהן לחצים פוליטיים, קבוצות כוח שמתנגדות, ועוד”, אומר שי בן שמואל, שותף מנהל במשרד 'בן שמואל רואי חשבון' מקבוצת Daxin Global.
"בישראל נכון להיום, קיימות תקרות לפטור ממס על הפקדות לחיסכון הפנסיוני. ההפקדות הן מצד העובד ומצד המעסיק יחדיו", רו”ח שי בן שמואל
מהו הפטור על החיסכון הפנסיוני כיום?
“בישראל נכון להיום, קיימות תקרות לפטור ממס על הפקדות לחיסכון הפנסיוני. ההפקדות הן מצד העובד ומצד המעסיק יחדיו”, אומר בן שמואל, "נזכיר את שעורי ההפרשות הסוציאליות במשק:
פנסיה - חלק עובד 6% וחלק מעביד 6.5% (כשמדובר בפנסיה מקיפה ולא בביטוח מנהלים, שם יכולים להיות שיעורי הפקדה שונים). מרכיב פיצויים - 8.33% אשר משולם על ידי המעביד.
“מבחינת העובד השכיר, המשמעות היא שהמעביד יכול להפקיד לחשבון הפנסיה של העובד את רכיב התגמולים עד פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק (כ־31 אלף שקל לחודש) בפטור ממס. על רכיב הפיצויים יכול המעביד להפקיד עד פי 3.3 מהשכר הממוצע במשק (כ־40 אלף שקל לחודש) בפטור ממס (במעמד ההפקדה בלבד)", אומר בן שמואל.
מהי המשמעות של צמצום הפטור על חיסכון פנסיוני לתקרה של כפליים השכר הממוצע, כפי שהאוצר מבקש ליישם?
“הצעת משרד האוצר היא לאחד את תקרות הפטור ממס על רכיב הפיצויים והתגמולים לתקרה אחת כוללת ולהוריד את התקרה לכפלים השכר הממוצע במשק (כ־25 אלף שקל לחודש). כלומר שמעל סכום זה, ההפקדות יהיו חייבות במס.
“המשמעות היא שהעובדים בעלי השכר הגבוה יפסידו חלק ניכר מהפטורים ממס שהם נהנים מהם כיום, מה שיקטין את ההפקדות נטו לחיסכון הפנסיוני שלהם וישפיע על גובה הפנסיה שתתקבל בעתיד. מנגד, למדינה יהיה גידול בגביית מסים שיכולים להסתכם במיליארדי שקלים".
לצורך המחשת צמצום הפטור, רו”ח שי בן שמואל מציג כדוגמה עובד המשתכר 40,000 שקלים בחודש. “כיום המעסיק מפקיד לפנסיה שלו 20.83% מהשכר, כלומר 8,332 שקלים בחודש, בפטור ממס. אם התקרה תוגבל לכפליים השכר הממוצע, הפטור יחול על הפקדות עד 25,000 שקלים בלבד, כלומר על 5,208 שקלים. הפקדות מעל סכום זה, כלומר 3,124 שקלים, יהיו חייבות במס”. הוא אומר.
כיצד ומתי נרגיש את צמצום הפטור ממס?
“הפגיעה העיקרית תהיה בהפקדות השוטפות לפנסיה, משום שהמיסוי יתבצע בזמן ההפקדה ולא בזמן משיכת כספי הפנסיה בעת הפרישה. זו החלטה שהיא ‘הרע במיעוטו’, כי מקרה של מיסוי כספים במעמד משיכתם כגמלאי היא קיצונית הרבה יותר. מהלך שכזה, יוביל להקטנת ההפקדות לחיסכון הפנסיוני נטו עבור העובדים, כלומר פחות כסף שנצבר בקרן הפנסיה לאורך השנים, דבר אשר ישפיע לרעה על גובה הפנסיה שתתקבל בעת הפרישה”.
מה לגבי ביטול הפטור ממס על קרנות ההשתלמות?
“קרן השתלמות היא כלי חיסכון לטווח בינוני המאפשר לעובדים לחסוך כספים בצורה פטורה ממס. כיום ההפקדות לקרן ההשתלמות נהנות מפטור ממס על רווחי הון (מס של 25%) לאחר תקופה של שש שנים”, אומר רו”ח בן שמואל, “ביטול הפטור ממס על הפקדות נזילות בקרנות השתלמות יגרום לכך שכל רווחי ההון שנצברים בקרן מעל 6 שנים יהיו חייבים במס. לדוגמה, אם נצברו בקרן רווחים של 10,000 שקלים לאחר 6 שנים, המס על רווחים אלו יעמוד על 2,500 שקלים (25%). המשמעות היא הקטנת הכדאיות של החיסכון בקרן זו.
מהם למעשה הפטורים ממס בקרנות ההשתלמות שמהם נהנים החוסכים?
“מזה שנים שהפקדות לקרנות ההשתלמות הפכו להיות כלי שבו המעסיק משלם לעובד מבלי שהתשלומים הללו חייבים במס”, אומר רו”ח בן שמואל, “בדרך כלל המעסיק מפקיד לקרן ההשתלמות של העובד 7.5% מהשכר של העובד, והעובד משלים עוד 2.5%. סכום השכר שאותו מותר להפקיד ללא זקיפת שווי מוגבל עד לכ־15.7 אלף שקל שכר לחודש.
“במעמד ההפקדה, העובד לא משלם מס על הכספים המופקדים על ידי המעסיק. וכאמור, גם במהלך משיכת הכספים לאחר 6 שנים העובד לא משלם מס - לא על ההפקדות של המעסיק, וגם לא על הרווחים שנצברו”.
ואיך זה משרת את המעסיק?
“המעסיק דורש את הסכומים שהעביר לעובד לקרן ההשתלמות, כהוצאה. מכאן עולה שמיליארדים של שקלים מועברים מהמעסיק לעובד מבלי שאיש משלם עליהם מס, והמעסיק אף מקזז אותם כהוצאה. כלומר הפסדי מס עצומים למדינה”.
מי הם הנהנים העיקריים מהטבת המס בקרנות ההשתלמות?
“מי שנהנה מהטבת המס הזו הם בעיקר בעלי הכנסות גבוהות ובעלי שליטה בחברות, שכן ככל שאתה מרוויח יותר, המעסיק יכול להפקיד לך יותר, זאת כמובן עד לתקרת השכר הרשומה בחוק. כמו כן, קרנות השתלמות משמשות כ’כר פורה’ לתכנוני מס.
“כוונת האוצר היום, היא למסות את ההפקדות הנזילות בקרנות ההשתלמות. כלומר לחייב במס את העובד בחלק המעסיק או את הרווחים שנצברו על ההפקדות או את שניהם”.
לצורך המחשה, רו”ח שי בן שמואל מציג כדוגמה עובד ששכרו 15,000 שקל לחודש - כלומר 180,000 שקל לשנה. “מעבידו הפקיד עבורו 7.5% מהסכום - 13,500 שקל לקרן השתלמות ואילו העובד הפקיד 4,500 שקל לקרן”, אומר בן שמואל, “לאחר 6 שנים, 18,000 השקלים האלו הפכו להיות 24,000 שקלים - כלומר רווח של 6,000 שקל שגם הוא פטור ממס. "כיום הפקדות המעסיק פטורות ממס בידי העובד ומאידך המעסיק נהנה מהוצאה בסך של 13,500 ש"ח שעליה הוא מזדכה במס. כלומר איש לא משלם מס, לא על הקרן ולא על הרווחים הנצברים ולא רק זו, אלא שגם קופת המדינה נפגעת שכן יש הוצאה של 13,500 ש"ח שעליה המעסיק מזדכה במס".
“מוצע כי בעת המשיכה, ישולם מס על הסכום של 13,500 שקל או על ה־4,500 שקל או על שניהם”.
אז למה לא לחילופין, להכיר בהוצאות הללו של המעסיק?
“זו גם אופציה שיכולה להיות”.
"החסרונות הם צמצום הכדאיות לחיסכון על ידי העובד, ופגיעה באוכלוסיות חלשות כמו עובדי ניקיון ושמירה, שהיום קרנות ההשלמות הם אולי החסכונות היחידים שלהם", רו"ח שלומי נגדאי
מהם החסרונות והיתרונות במיסוי קרנות ההשתלמות?
“החסרונות הם צמצום הכדאיות לחיסכון על ידי העובד, פגיעה באוכלוסיות חלשות כמו עובדי ניקיון ושמירה, שהיום קרנות ההשתלמות הן אולי החסכונות היחידים שלהם”, אומר רו"ח שלומי נגדאי ממשרד 'בן שמואל רואי חשבון' מקבוצת Daxin Global, “היתרונות הם שברגע שיצמצמו את הכדאיות להפקדות בקרן השתלמות, אם המעסיק והעובד יוותרו עליה, ייתכן והם ימצאו חלופה בהגדלת השכר החודשי של העובד. כלומר צמצום ההטבה הזו עשוי להפנות יותר כספים למחייה היומיומית של העובד ולהקטין לחצים להגדלת שכר במשק. יתרון נוסף הוא צמצום המיסוי הדיפרנציאלי, שכן היום ככל שהעובד מרוויח יותר הוא משלם יותר מס. בנוסף לכך, חלק מהכספים הללו מופקדים על ידי קרנות ההשתלמות בחו”ל והמשק לא נהנה מהפקדות אלו, הדבר הזה יוכל להצטמצם. ולבסוף כמובן, הקטנת אובדן ההכנסות למדינה”.
מה דעתכם על התוכניות הזו לביטול הטבת המס על קרנות ההשתלמות?
“אנו כרואי חשבון היינו ממליצים כן לצמצם את ההטבה הזו, וכן לגבות כספים בעת משיכת הכספים על ידי העובד אבל מסכום רווחים מסוים. לחילופין ניתן לקבוע אחוז מס של כ 25% מהרווחים”.
* * *
בהסתדרות העובדים בראשותו של היו"ר ארנון בר דוד, ממשיכים לפעול להגנה על קרנות ההשתלמות והחיסכון הפנסיוני של העובדים בישראל.
מההסתדרות נמסר: “העובדים במדינת ישראל תרמו את חלקם. כל התוכניות שפקידי האוצר הוציאו מהמגירה יחזרו למגירה. ההסתדרות לא תיתן לפגוע בתנאי העובדים, לא בקרנות ההשתלמות ולא בחיסכון הפנסיוני. המסרים הללו הועברו למשרד האוצר ולדרג הבכיר”.
