נגיד בנק ישראל בעמדה מורכבת: מה תהיה החלטת הריבית מחר?! 

עלייה באינפלציה ומדד שצפוי לעבור את היעד של בנק ישראל לעומת התמתנות בצמיחה מייצרים דיכטומיה לנגיד בנק ישראל שצריך לקבוע את שיעור הריבית במשק מחר. רונן מנחם: "להערכתי, ריבית בנק ישראל לא תשונה"

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
אמיר ירון. צילום: דוברות בנק ישראל  / עיבוד: פאנדראמיר ירון. צילום: דוברות בנק ישראל / עיבוד: פאנדר

26/05/2024 דניאל דותן

מחר (שני) יפרסם בנק ישראל את החלטתו לגבי שיעור הריבית במשק, על רקע צפי לעלייה באינפלציה וקצב מדד לשנה הקרובה המתקרב ל-3%. גורמים אלו אינם מייצרים בסיס להורדת ריבית, אולם האם ניתן להותיר את הריבית על כנה?

ההאטה בצמיחה, שדוחפת באופן טבעי להורדת הריבית, עשויה על רקע האינפלציה הגואה, לאזן הפעם את המצב. 

"להערכתי, ריבית בנק ישראל לא תשונה מחר ותמשיך ככל הנראה לעמוד על 4.5%", אומר רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, "לא זו בלבד, לבנק ישראל יש היום עילה אפילו להעלות את הריבית, מבחינה התפתחות האינפלציה. זאת משום שקצב האינפלציה שינה כיוון ועלה בחודשיים האחרונים. הקצב הנוכחי עומד על 2.8% ולפי ציפיות השוק יעקוף את הרף העליון של יעד האינפלציה (3%) בחודש הבא".

"אלא שמנגד", מציין מנחם, "יש אינדיקציות כלכליות שמצביעות על התמתנות של פעילות המשק – בתעשייה, במסחר הקמעוני ובענפי השירותים – וזאת לאחר התיקון החד שהיה ברביע הראשון של השנה לקריסה שנרשמה ברביע האחרון אשתקד. בסופו של יום פעילות המשק עדיין נמוכה יותר מזו שקדמה לפרוץ המלחמה וצריך לזכור כי גם החקיקה המשפטית והשלכותיה השונות העיבו על פעילות המשק עוד קודם לכן".

"סימני ההתמתנות במשק ומולם התחממות אפשרית של האינפלציה יקזזו זה"

מנחם מעריך כי, סימני ההתמתנות במשק ומולם התחממות אפשרית של האינפלציה יקזזו זה את זה. "לכן סביר כי בנק ישראל לא ימהר להוריד את הריבית גם בחודשים הקרובים", הוא אומר.
"מחר לא מתוכננת תחזית כלכלית חדשה של חטיבת המחקר בבנק ישראל (התחזית הקודמת פורסמה בחודש שעבר) ולכן יותר מהחלטת הריבית עצמה (שכאמור צפויה להישאר ללא שינוי) יהיה חשוב לקרוא היטב את דברי ההסבר. בנק ישראל צפוי להכווין את הציבור לגבי נטייתו המוניטארית במבט לחודשים הבאים ומן הסתם יתייחס גם לגירעון התופח בתקציב הממשלה".

"ככל שהגירעון גדל, גם הצורך של הממשלה לגייס הון גדל"

מנחם מבהיר, כי ככלל, ככל שהגירעון גדל, גם הצורך של הממשלה לגייס הון גדל (וזאת גם משום שהריבית עצמה עולה ומייקרת את עלות שירות החוב שכבר גויס). "כך מופעל לחץ גיוסים על שוק איגרות החוב הממשלתיות ויכולת ההשפעה של הריבית על תשואות הפדיון בשוק עלולה לקטון", הוא מסביר ומוסיף, "צריך זכור כי בכובעו השני משמש בנק ישראל יועץ כלכלי לממשלה ולא אחת קרא בעבר לממשלה להכיל את הוצאותיה, לתעדף אותן ולכוונן לטובת סעיפים ותקציבים מוטי צמיחה. קשה לבנק מרכזי לנקוט מדיניות מרחיבה (הורדת ריבית) כשהמדיניות הפיסקאלית מרחיבה (גירעונית) גם היא".

מה לגבי המצב הביטחוני?

"בנק ישראל חוזר ומדגיש כי מדיניותו נשענת על הנחת עבודה שעצימות ההשפעה הכלכלית של המלחמה בגזרותיה השונות תלך ותפחת", משיב על כך מנחם ומרחיב: "לא חל שינוי בהנחה זו מתחילת הדרך. כל חודש שעובר הנחה זו נבחנת מחדש ועם הימשכות ההסלמה עושה שכל שבנק ישראל יצטרך לעדכן את הנחות העבודה שלו. סביר כי הנגיד יתייחס לכך בדבריו.
"לבסוף, אינפלציה עיקשת אינה רק מנת חלקה של ישראל. גם בארה"ב היא מתקשה לרדת ואופק הורדות הריבית שם מתרחק ומתמעט. ככלל, ככל שהורדת הריבית בארה"ב תתרחק, מדובר בגורם שיקשה (אך לא ימנע) מהריבית בארץ לרדת" אומר מנחם.

מה צפוי בנק ישראל לעשות בהמשך השנה?

"במבט להמשך, אם לא יסתמן שינוי חיובי בפרמטרים כמו החוב והגירעון הפיסקאלי, כך שהריבית תתקשה לרדת, תגדל הסבירות שבנק ישראל ישתמש בכלים נוספים העומדים לרשותו. כלים כמו רכישה של אג"ח ממשלתיות בשוק המשני. זו פרקטיקה מקובלת למצבים כאלו.

"זאת בנוסף למדיניות מכירת יתרות מט"ח לפי הצורך, עליה הכריז בנק ישראל עם פרוץ המלחמה", מסכם רונן מנחם.