תיק האשראי החוץ בנקאי גדל בין השנים 2019 ל-2022 ביותר מ-400%! 

מדובר בזינוק מכ-5.33 מיליארד ₪ לכ-28.57 מיליארד ₪; מספר החברות הציבוריות העוסקות בתחום יותר מהוכפל – מ-10 ל-21

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
Image by Linda from PixabayImage by Linda from Pixabay

קרן מרדכי 22/02/2024

x
בין השנים 2019 ל-2022 יותר מהוכפל מספר החברות הציבוריות בתחום האשראי החוץ בנקאי מ-10 ל-21 חברות; היקף הנכסים בתחום בתקופה זו גדל ביותר מ-400% סך הנכסים - מכ5.33- מיליארד ש"ח לכ-28.57 מיליארד ש"ח. 

כך עולה מדוח הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2022. הרשות מפקחת בשנים האחרונות על תחום שוק האשראי החוץ בנקאי. ברשות מייחסים צמיחה והתרחבות זו לכניסתם של גופים חדשים לבורסה, לצד גידול בהיקף האשראי שניתן בתקופה זו. עוד עולה מהדוח, שבשנת 2022 לשנת 2022 גדל תיק האשראי של החברות בכ-65%.

גם כמות הרישיונות שניתנו לגופי האשראי גדלה בשיעור משמעותי; נכון לסוף שנת 2022 קיימים כ-700 רישיונות למתן אשראי המוחזקים בידי כ-650 חברות.

סוגי הגופים המפוקחים:

• נותני אשראי חוץ בנקאי.

• נותני שירות בנכס פיננסי.

• נותני שירות פיקדון ואשראי.

• מפעילי מערכת לתיווך באשראי.

• החל בשנת 2022 נכנסו לפיקוח על מוסדות לגמילות חסדים המבקשים להעניק שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית מכח חוק הגמ"חים.

מקור: רשות שוק ההון

תלויות במערכת הבנקאית

עוד עולה מהדוח, כי המערכת הבנקאית אחראית ליותר מ-50% סך האשראי המוענק לחברות האשראי הציבוריות, זאת לצד 38% שמקורם באג"ח שהחברות מנפיקות. ספקים אחרים, כמו בעלי שליטה וגופים מוסדיים, אחראים לפחות מ-10%. נתון חשוב שמחדד אף הוא את תלות נותני האשראי במערכת הבנקאית הוא שמקורות המימון מאג"ח של חברה אחת בלבד הינו 3.8 מיליארד ש"ח ומהווה 51% מהאשראי שמקורו באג"ח. ניתוח הנתונים בנטרול נתוני החברה כאמור, מדגיש ומחדד את הפערים: אשראי ממקורות בנקאיים עולה ל- 63% ממקורות המימון, בעוד האשראי שמקורו באג"ח עומד רק על .26%.

היקף הפעילות בתחום הנכסים הוירטואליים

בחינת הפעילות של נותני השירותים הפיננסיים בתחום הנכסים הוירטואליים מעלה שהיקף הפעילות הפיננסית בישראל משמעותי. ישנם כ15,000- לקוחות רשומים המבצעים קרוב ל100,000- עסקאות קניה ומכירה בהיקף פעילות של מעל 1 מיליארד ש"ח בשנה. המטבעות הנסחרים ביותר הם ביטקוין ואיתריום. הרוב המוחלט של הפעילות בנכסים וירטואליים בישראל מתבצעת באמצעות העברות בנקאיות, מיעוטה בכרטיסי אשראי, והפעילות במזומנים כמעט אפסית.

בכל הנוגע לפעילות מתן אשראי בתמורה לשעבוד של נכס וירטואלי כבטוחה בישראל, יצוין כי שירותים אלה לא מוצעים על ידי בעלי הרישיון. מספר גופים פנו לרשות על מנת לבחון אפשרות למתן אשראי אך שינויים בתנאי השוק עקב התנודתיות בשווי הנכסים הוירטואליים, לצד היעדר בשלות ברמה העסקית, הובילו בסופו של דבר להקפאת ההליכים מול הרשות. נכון להיום, רשות שוק ההון לא אישרה פעילות של מתן אשראי כנגד בטוחה שהיא נכס וירטואלי.