Photo Digital Shekel Elnur Dreamstime.com16/04/2024 בנק ישראל
אני בטח לא אפתיע אף אחד אם אגיד שבהרבה מדינות בעולם, וגם בישראל, הבנקים המסחריים לא זוכים בפרסי פופולריות בקרב הציבור. המשבר הפיננסי העולמי שהתפרץ ב-2008 והשלכותיו על המצב הכלכלי של מיליונים ברחבי העולם היה מקור לחלק גדול מהזעם הזה, אולם כידוע, הבנקים בישראל תפקדו בצורה יוצאת דופן בהשוואה בינלאומית, וחוסנם היה מרכיב מרכזי באופן אותו ישראל צלחה את אותו משבר. בישראל, חלק מהכעס שמופנה למערכת הבנקאית הוא תוצאה של הצורך בהגברת התחרות בחלק מהסגמנטים.
לאורך השנים, המחוקק והרגולטורים, ובנק ישראל כמובן ביניהם, קידמו צעדים רבים כדי להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. חלק מהצעדים היו רגולטוריים, כדוגמת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ההקלות להקמת בנקים חדשים, חיוב הבנקים להציג ללקוחות את תעודת הזהות הבנקאית בפורמט אחיד, ועוד. חלק אחר היו צעדים שהיו כרוכים גם באימוץ טכנולוגיות מתקדמות או בפרוייקטים טכנולוגיים משמעותיים: מתן אפשרות לפתיחת חשבון מרחוק תוך שימוש בטכנולוגיות זיהוי בווידאו, הקמת מערכת למעבר מבנק לבנק בקליק, הקמת מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל, כל אלו כבר נמצאים בהבשלה מלאה. פרויקטים נוספים לעידוד התחרות שמצויים בתהליך הם הבנקאות הפתוחה והחיבור של גופים חוץ בנקאיים למערכות תשלומים. לכל אחד מהצעדים האלה הייתה השפעה לשיפור המצב התחרותי. אולם, יש בפנינו עוד כברת דרך.
בשנתיים האחרונות, הציבור גילה עניין בתחום שהיה הרבה פחות רלוונטי בסביבת הריבית הנמוכה - הפיקדונות. העלייה בריבית בנק ישראל, שבה נקטנו כדי להתמודד עם העלייה באינפלציה, תומסרה באופן די מהיר ומלא לריביות על האשראי, אבל התמסורת אל ריבית הפיקדונות, בעיקר הפיקדונות הקצרים של משקי הבית, הייתה חלקית ואיטית. האיטיות של תהליך התמסורת מהריבית אל הפיקדונות היה תהליך שראינו גם בעולם, לעיתים אף בעוצמה גדולה עוד יותר.
בנק ישראל נקט במספר צעדים כדי להגביר את התמסורת. ואכן, בישראל תהליך זה עוד היה טוב יותר יחסית לעולם. למרות זאת, אני חייב לומר בצורה די ישירה: היו חלקים בציבור שהתופעה הזו מאוד הכעיסה אותם (לפחות אם לשפוט לפי הדיווחים בתקשורת הכלכלית), אבל לא עשו הרבה. אנשים, שלא פעם אנחנו רואים אותם משקיעים שעות במנועי השוואת מחירים כדי לחסוך 40 שקלים ברכישת כרטיס טיסה, לא תמיד משקיעים את הזמן כדי להשוות את הריביות השונות שהבנקים מעניקים באמצעות מידע רב ערך שבנק ישראל העמיד לרשותם. אני סבור שגם בנק ישראל וגם התקשורת עשו עבודה חיונית במתן מענה לביקורת על הפיקדונות, למשל רפורמת השקיפות בריביות במסגרתה הועלו לאתר בנק ישראל הנתונים אודות הריביות על פיקדונות ואשראי ברמת הבנק הבודד ולפי פילוחים שונים. צעד נוסף היה קמפיין הסברה על קרן כספית המהווה מוצר תחליפי לפיקדונות בנקאיים. לצערי, לא ראינו את התוצאות באות לידי ביטוי באופן שבו היינו רוצים ונמשיך לפעול בתחום זה.
מדוע האימוץ של הקרנות הכספיות על ידי הציבור אורך זמן רב יחסית? יכולות להיות מספר סיבות, חלקן טכניות. אבל להערכתי, אחת הסיבות המרכזיות היא היעדר תחושת הביטחון. למרות תחושות הכעס שתיארתי בהתחלה, הציבור מכיר את הבנקים, סומך עליהם, ומרגיש בטוח להחזיק אצלם את כספו. זהו כמובן מצב טוב וחשוב, והוא תוצאה של הניהול האיכותי של הבנקים והפיקוח ההדוק עליהם. אבל זה גם מצב שיש לו השפעות שליליות על הנכונות של הציבור להפקיד את כספו אצל גופים אחרים, ולכך יש גם השפעות על התפתחות התחרות.
עולה אם כן השאלה - האם יש פה שילוב מנצח? האם הטכנולוגיה יכולה לאפשר לנו להציע לציבור מוצר שאיננו פיקדון בבנק, אבל הוא נהנה מרמת סיכון נמוכה אפילו מזו שבחשבון הבנק, ומאמון גבוה של הציבור, ובכך לייצר game-changer לתחרות במערכת הפיננסית?
המוצר שאני מדבר עליו הוא כמובן השקל הדיגיטלי. ראשית נזכיר – מהו שקל דיגיטלי? שקל דיגיטלי הוא התחייבות של בנק ישראל כלפי הציבור - ובמובן הזה הוא דומה לכסף המזומן, שהחזקתו אינה כרוכה בסיכון אשראי. זאת, בשונה מפיקדון בבנק או ארנק תשלומים, שכרוך בסיכון שהוא אמנם קטן, אבל לא אפסי. מצד שני, השקל הדיגיטלי הוא.... דיגיטלי, ובכך הוא דומה במובן מסוים לכסף שאנחנו מחזיקים בחשבון הבנק.
חשוב לחדד - למרות השם, השקל הדיגיטלי שונה מאוד מכל מיני מוצרים שבשנים האחרונות זכו לכינוי "מטבעות דיגיטליים". בפרט, הוא מאוד שונה מה"מטבע הדיגיטלי" המפורסם ביותר - הביטקוין. את השקל הדיגיטלי לא יפתח איזשהו סטושי נקמוטו אלמוני. כולם ידעו מי עומד מאחורי השקל הדיגיטלי ומי לוקח עליו אחריות - זה יהיה הבנק המרכזי, אותו בנק ישראל שעומד מאחורי המזומן שכולנו מכירים וסומכים עליו. הבדל מרכזי נוסף, הוא שבניגוד לביטקוין ודומיו, שהשווי שלהם יכול לנוע באחוזים שלמים ולפעמים אפילו בעשרות אחוזים בכמה ימים - שקל הוא תמיד שקל. שקל דיגיטלי תמיד יהיה שווה לשקל מזומן שתמיד שווה לשקל בחשבון הבנק. כוח הקנייה של השקל הדיגיטלי תמיד יישמר כי לאורך זמן בנק ישראל שומר על יעד האינפלציה – ובמידת הצורך, בנחישות, כפי שעשינו בשנתיים האחרונות כשהאינפלציה עלתה כלפי מעלה.
איך השקל הדיגיטלי עשוי לסייע לנו לקדם את התחרות?
קודם כל, השקל הדיגיטלי, ככל שנתקדם לבסוף לשלב ההנפקה, יחזיר את הכסף שבנק ישראל מנפיק לכל תחומי החיים שלנו. בשנים האחרונות, הכלכלה הפכה יותר ויותר דיגיטלית, ויש הרבה סוגי עסקאות שפשוט לא ניתן לשלם עליהן במזומן שמנפיק בנק ישראל - למשל - עסקאות e-commerce. המזומן של בנק ישראל שיחק תפקיד בתחרות בין אמצעי התשלום השונים, אבל התפקיד שלו הלך ונשחק בגלל הנחיתות הטכנולוגית שלו. השקל הדיגיטלי יאפשר לנו לשלם בכסף של בנק ישראל בכל מקום, ובכל עסקה שנבחר. כך בנק ישראל יוכל לחזור ולהבטיח שהתחרות בין אמצעי התשלום השונים תגבר.
השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות. כיום, היחידים שיש להם גישה לכסף דיגיטלי של בנק ישראל הם הבנקים, אם כי בהדרגה אנחנו פותחים את הגישה לחשבונות בבנק ישראל גם לגופים חוץ בנקאיים. הכסף שזמין לציבור כולו - המזומן - מופץ לציבור מכספות בנק ישראל קודם כל על ידי הבנקים. השקל הדיגיטלי יפעל במודל דו נדבכי (two tier), עם מגוון רחב של גופים שיוכלו לשמש כנותני שירותי תשלום או כנותני שירותים נוספים על הפלטפורמה של השקל הדיגיטלי. למעשה, בנק ישראל ינגיש את הפלטפורמה שהוא יבנה לא רק לבנקים, כפי שהוא עושה כיום, אלא גם לחברות תשלומים אחרות, לחברות פינטק, למועדוני צרכנות, ועוד. גופים אלו יאפשרו לנו גם את יישומי התשלום הפשוטים שאנחנו מכירים היום, וגם יוכלו לפתח use cases מתקדמים וחדשניים, למשל בעולמות Delivery vs. Payment שיכולים להפחית את הסיכון ולייצר מגוון רחב של פעילויות חדשות בכלכלה הדיגיטלית. הגופים האלה יהיו צריכים להיות מפוקחים, אבל הפיקוח הפיננסי עליהם יהיה יותר קל מאשר על הגופים הקיימים, משום שהם לא מחזיקים בפועל את כספו של הציבור – אשר מוחזק בבנק ישראל. בכך, השקל הדיגיטלי יוכל לתרום גם לחדשנות ולתחרות.
בהקשר הזה, אני שמח לבשר פה היום על הכוונה שלנו להוציא בשבועות הקרובים לדרך פרויקט משמעותי נוסף שהוא חלק מתהליך בחינת ההיתכנות שאנו מבצעים בבנק בשנים האחרונות לבחינת הנפקת מטבע דיגיטלי. הפרוייקט יבוצע בהשראת פרויקט "Rosalind" שהתבצע על ידי ה-BIS Innovation Hub"". בפרויקט זה אנחנו נבנה "סנדבוקס" מבוסס שכבת APIs ונזמין אתכם - גופים פיננסיים, חברות פינטק, ולמעשה כל מי שירצה - לפתח use-cases מתקדמים וחדשניים שיסייעו לנו להבין כיצד נכון לעצב את מערכת השקל הדיגיטלי כך שתוכל לתמוך ב-use cases כאלה. אנחנו בונים כעת את המערכת ומתכוונים להכריז על הפרויקט באופן רשמי בשבועות הקרובים, אז כמו שאומרים – STAY TUNED.
התרומה האפשרית של השקל הדיגיטלי לתחרות לא תסתכם רק בעולמות התשלומים. לשקל הדיגיטלי יכולה להיות השפעה על התחרות גם בעולם הפיקדונות, עליו דיברתי בתחילת הדברים. כיום, הציבור יכול להחזיק את כספו כמעט אך ורק בבנקים. היכולת של הציבור להחזיק חלק מכספו בשקל הדיגיטלי עשויה לגרום לבנקים לרצות לתמרץ את הציבור להשאיר את הכסף אצלם – בין אם על ידי תשלום ריבית על העו"ש וריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, ובין אם באמצעות ערכים מוספים אחרים כגון שירות טוב יותר, טכנולוגיה טובה יותר, וכדומה. אם זה לא יספיק, נוכל לשקול את האפשרות שהשקל הדיגיטלי, שאנו נבנה באופן שיוכל לאפשר לבנק ישראל לשלם ריבית באופן ישיר על ההחזקות של הציבור בשקל הדיגיטלי, אכן יעשה זאת. אם כיום בנק ישראל קובע את הריבית במשק והתחרות בין הבנקים קובעת באיזו מידה הריבית הזו מגולגלת לציבור, מנגנון כזה יוכל לאפשר לבנק ישראל להשפיע באופן ישיר גם על מידת התמסורת, ולהגביר עוד יותר את התחרות בשוק הפיקדונות. כמובן שיהיה צריך לשקול ולעצב את הדברים בזהירות רבה לאור השפעתם האפשרית על תהליכים שונים במערכת הפיננסית. זוהי הסיבה בגינה אנו מבצעים בחינות רבות ומשלבים לא מעט גורמי מקצוע בארץ ובעולם בתהליכי החשיבה והאפיון.
לסיכום אבקש להבהיר: כמו הבנקים המרכזיים בכל המשקים המפותחים, בנק ישראל עדיין לא קיבל החלטה לגבי הנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי. פרויקט השקל הדיגיטלי הוא "תכנית פעולה" – בשלב הזה, תפקידו הוא לאפשר לנו להיות מוכנים להנפיק את השקל הדיגיטלי אם וכאשר נמצא שהדבר נכון ונחוץ. המסר שלי אליכם היום הוא שנושא התחרות במערכת הפיננסית, והאופן בו הטכנולוגיה תוכל לתמוך בה, הוא נדבך מרכזי בחשיבה שלנו על העיצוב של השקל הדיגיטלי.
בשיח העולמי אודות מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים (CBDC), יש רבים שטוענים ש-CBDC הוא לא יותר מפתרון טכנולוגי. היום בכוונתי לדבר על נושא שיכול להיות שהשקל הדיגיטלי יוכל לסייע בפיתוחו.
אני בטח לא אפתיע אף אחד אם אגיד שבהרבה מדינות בעולם, וגם בישראל, הבנקים המסחריים לא זוכים בפרסי פופולריות בקרב הציבור. המשבר הפיננסי העולמי שהתפרץ ב-2008 והשלכותיו על המצב הכלכלי של מיליונים ברחבי העולם היה מקור לחלק גדול מהזעם הזה, אולם כידוע, הבנקים בישראל תפקדו בצורה יוצאת דופן בהשוואה בינלאומית, וחוסנם היה מרכיב מרכזי באופן אותו ישראל צלחה את אותו משבר. בישראל, חלק מהכעס שמופנה למערכת הבנקאית הוא תוצאה של הצורך בהגברת התחרות בחלק מהסגמנטים.
לאורך השנים, המחוקק והרגולטורים, ובנק ישראל כמובן ביניהם, קידמו צעדים רבים כדי להגביר את התחרות במערכת הבנקאית. חלק מהצעדים היו רגולטוריים, כדוגמת הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, ההקלות להקמת בנקים חדשים, חיוב הבנקים להציג ללקוחות את תעודת הזהות הבנקאית בפורמט אחיד, ועוד. חלק אחר היו צעדים שהיו כרוכים גם באימוץ טכנולוגיות מתקדמות או בפרוייקטים טכנולוגיים משמעותיים: מתן אפשרות לפתיחת חשבון מרחוק תוך שימוש בטכנולוגיות זיהוי בווידאו, הקמת מערכת למעבר מבנק לבנק בקליק, הקמת מאגר נתוני האשראי בבנק ישראל, כל אלו כבר נמצאים בהבשלה מלאה. פרויקטים נוספים לעידוד התחרות שמצויים בתהליך הם הבנקאות הפתוחה והחיבור של גופים חוץ בנקאיים למערכות תשלומים. לכל אחד מהצעדים האלה הייתה השפעה לשיפור המצב התחרותי. אולם, יש בפנינו עוד כברת דרך.
בשנתיים האחרונות, הציבור גילה עניין בתחום שהיה הרבה פחות רלוונטי בסביבת הריבית הנמוכה - הפיקדונות. העלייה בריבית בנק ישראל, שבה נקטנו כדי להתמודד עם העלייה באינפלציה, תומסרה באופן די מהיר ומלא לריביות על האשראי, אבל התמסורת אל ריבית הפיקדונות, בעיקר הפיקדונות הקצרים של משקי הבית, הייתה חלקית ואיטית. האיטיות של תהליך התמסורת מהריבית אל הפיקדונות היה תהליך שראינו גם בעולם, לעיתים אף בעוצמה גדולה עוד יותר.
בנק ישראל נקט במספר צעדים כדי להגביר את התמסורת. ואכן, בישראל תהליך זה עוד היה טוב יותר יחסית לעולם. למרות זאת, אני חייב לומר בצורה די ישירה: היו חלקים בציבור שהתופעה הזו מאוד הכעיסה אותם (לפחות אם לשפוט לפי הדיווחים בתקשורת הכלכלית), אבל לא עשו הרבה. אנשים, שלא פעם אנחנו רואים אותם משקיעים שעות במנועי השוואת מחירים כדי לחסוך 40 שקלים ברכישת כרטיס טיסה, לא תמיד משקיעים את הזמן כדי להשוות את הריביות השונות שהבנקים מעניקים באמצעות מידע רב ערך שבנק ישראל העמיד לרשותם. אני סבור שגם בנק ישראל וגם התקשורת עשו עבודה חיונית במתן מענה לביקורת על הפיקדונות, למשל רפורמת השקיפות בריביות במסגרתה הועלו לאתר בנק ישראל הנתונים אודות הריביות על פיקדונות ואשראי ברמת הבנק הבודד ולפי פילוחים שונים. צעד נוסף היה קמפיין הסברה על קרן כספית המהווה מוצר תחליפי לפיקדונות בנקאיים. לצערי, לא ראינו את התוצאות באות לידי ביטוי באופן שבו היינו רוצים ונמשיך לפעול בתחום זה.
מדוע האימוץ של הקרנות הכספיות על ידי הציבור אורך זמן רב יחסית? יכולות להיות מספר סיבות, חלקן טכניות. אבל להערכתי, אחת הסיבות המרכזיות היא היעדר תחושת הביטחון. למרות תחושות הכעס שתיארתי בהתחלה, הציבור מכיר את הבנקים, סומך עליהם, ומרגיש בטוח להחזיק אצלם את כספו. זהו כמובן מצב טוב וחשוב, והוא תוצאה של הניהול האיכותי של הבנקים והפיקוח ההדוק עליהם. אבל זה גם מצב שיש לו השפעות שליליות על הנכונות של הציבור להפקיד את כספו אצל גופים אחרים, ולכך יש גם השפעות על התפתחות התחרות.
עולה אם כן השאלה - האם יש פה שילוב מנצח? האם הטכנולוגיה יכולה לאפשר לנו להציע לציבור מוצר שאיננו פיקדון בבנק, אבל הוא נהנה מרמת סיכון נמוכה אפילו מזו שבחשבון הבנק, ומאמון גבוה של הציבור, ובכך לייצר game-changer לתחרות במערכת הפיננסית?
המוצר שאני מדבר עליו הוא כמובן השקל הדיגיטלי. ראשית נזכיר – מהו שקל דיגיטלי? שקל דיגיטלי הוא התחייבות של בנק ישראל כלפי הציבור - ובמובן הזה הוא דומה לכסף המזומן, שהחזקתו אינה כרוכה בסיכון אשראי. זאת, בשונה מפיקדון בבנק או ארנק תשלומים, שכרוך בסיכון שהוא אמנם קטן, אבל לא אפסי. מצד שני, השקל הדיגיטלי הוא.... דיגיטלי, ובכך הוא דומה במובן מסוים לכסף שאנחנו מחזיקים בחשבון הבנק.
חשוב לחדד - למרות השם, השקל הדיגיטלי שונה מאוד מכל מיני מוצרים שבשנים האחרונות זכו לכינוי "מטבעות דיגיטליים". בפרט, הוא מאוד שונה מה"מטבע הדיגיטלי" המפורסם ביותר - הביטקוין. את השקל הדיגיטלי לא יפתח איזשהו סטושי נקמוטו אלמוני. כולם ידעו מי עומד מאחורי השקל הדיגיטלי ומי לוקח עליו אחריות - זה יהיה הבנק המרכזי, אותו בנק ישראל שעומד מאחורי המזומן שכולנו מכירים וסומכים עליו. הבדל מרכזי נוסף, הוא שבניגוד לביטקוין ודומיו, שהשווי שלהם יכול לנוע באחוזים שלמים ולפעמים אפילו בעשרות אחוזים בכמה ימים - שקל הוא תמיד שקל. שקל דיגיטלי תמיד יהיה שווה לשקל מזומן שתמיד שווה לשקל בחשבון הבנק. כוח הקנייה של השקל הדיגיטלי תמיד יישמר כי לאורך זמן בנק ישראל שומר על יעד האינפלציה – ובמידת הצורך, בנחישות, כפי שעשינו בשנתיים האחרונות כשהאינפלציה עלתה כלפי מעלה.
איך השקל הדיגיטלי עשוי לסייע לנו לקדם את התחרות?
קודם כל, השקל הדיגיטלי, ככל שנתקדם לבסוף לשלב ההנפקה, יחזיר את הכסף שבנק ישראל מנפיק לכל תחומי החיים שלנו. בשנים האחרונות, הכלכלה הפכה יותר ויותר דיגיטלית, ויש הרבה סוגי עסקאות שפשוט לא ניתן לשלם עליהן במזומן שמנפיק בנק ישראל - למשל - עסקאות e-commerce. המזומן של בנק ישראל שיחק תפקיד בתחרות בין אמצעי התשלום השונים, אבל התפקיד שלו הלך ונשחק בגלל הנחיתות הטכנולוגית שלו. השקל הדיגיטלי יאפשר לנו לשלם בכסף של בנק ישראל בכל מקום, ובכל עסקה שנבחר. כך בנק ישראל יוכל לחזור ולהבטיח שהתחרות בין אמצעי התשלום השונים תגבר.
השקל הדיגיטלי יהיה פלטפורמה לחדשנות. כיום, היחידים שיש להם גישה לכסף דיגיטלי של בנק ישראל הם הבנקים, אם כי בהדרגה אנחנו פותחים את הגישה לחשבונות בבנק ישראל גם לגופים חוץ בנקאיים. הכסף שזמין לציבור כולו - המזומן - מופץ לציבור מכספות בנק ישראל קודם כל על ידי הבנקים. השקל הדיגיטלי יפעל במודל דו נדבכי (two tier), עם מגוון רחב של גופים שיוכלו לשמש כנותני שירותי תשלום או כנותני שירותים נוספים על הפלטפורמה של השקל הדיגיטלי. למעשה, בנק ישראל ינגיש את הפלטפורמה שהוא יבנה לא רק לבנקים, כפי שהוא עושה כיום, אלא גם לחברות תשלומים אחרות, לחברות פינטק, למועדוני צרכנות, ועוד. גופים אלו יאפשרו לנו גם את יישומי התשלום הפשוטים שאנחנו מכירים היום, וגם יוכלו לפתח use cases מתקדמים וחדשניים, למשל בעולמות Delivery vs. Payment שיכולים להפחית את הסיכון ולייצר מגוון רחב של פעילויות חדשות בכלכלה הדיגיטלית. הגופים האלה יהיו צריכים להיות מפוקחים, אבל הפיקוח הפיננסי עליהם יהיה יותר קל מאשר על הגופים הקיימים, משום שהם לא מחזיקים בפועל את כספו של הציבור – אשר מוחזק בבנק ישראל. בכך, השקל הדיגיטלי יוכל לתרום גם לחדשנות ולתחרות.
בהקשר הזה, אני שמח לבשר פה היום על הכוונה שלנו להוציא בשבועות הקרובים לדרך פרויקט משמעותי נוסף שהוא חלק מתהליך בחינת ההיתכנות שאנו מבצעים בבנק בשנים האחרונות לבחינת הנפקת מטבע דיגיטלי. הפרוייקט יבוצע בהשראת פרויקט "Rosalind" שהתבצע על ידי ה-BIS Innovation Hub"". בפרויקט זה אנחנו נבנה "סנדבוקס" מבוסס שכבת APIs ונזמין אתכם - גופים פיננסיים, חברות פינטק, ולמעשה כל מי שירצה - לפתח use-cases מתקדמים וחדשניים שיסייעו לנו להבין כיצד נכון לעצב את מערכת השקל הדיגיטלי כך שתוכל לתמוך ב-use cases כאלה. אנחנו בונים כעת את המערכת ומתכוונים להכריז על הפרויקט באופן רשמי בשבועות הקרובים, אז כמו שאומרים – STAY TUNED.
התרומה האפשרית של השקל הדיגיטלי לתחרות לא תסתכם רק בעולמות התשלומים. לשקל הדיגיטלי יכולה להיות השפעה על התחרות גם בעולם הפיקדונות, עליו דיברתי בתחילת הדברים. כיום, הציבור יכול להחזיק את כספו כמעט אך ורק בבנקים. היכולת של הציבור להחזיק חלק מכספו בשקל הדיגיטלי עשויה לגרום לבנקים לרצות לתמרץ את הציבור להשאיר את הכסף אצלם – בין אם על ידי תשלום ריבית על העו"ש וריבית גבוהה יותר על הפיקדונות, ובין אם באמצעות ערכים מוספים אחרים כגון שירות טוב יותר, טכנולוגיה טובה יותר, וכדומה. אם זה לא יספיק, נוכל לשקול את האפשרות שהשקל הדיגיטלי, שאנו נבנה באופן שיוכל לאפשר לבנק ישראל לשלם ריבית באופן ישיר על ההחזקות של הציבור בשקל הדיגיטלי, אכן יעשה זאת. אם כיום בנק ישראל קובע את הריבית במשק והתחרות בין הבנקים קובעת באיזו מידה הריבית הזו מגולגלת לציבור, מנגנון כזה יוכל לאפשר לבנק ישראל להשפיע באופן ישיר גם על מידת התמסורת, ולהגביר עוד יותר את התחרות בשוק הפיקדונות. כמובן שיהיה צריך לשקול ולעצב את הדברים בזהירות רבה לאור השפעתם האפשרית על תהליכים שונים במערכת הפיננסית. זוהי הסיבה בגינה אנו מבצעים בחינות רבות ומשלבים לא מעט גורמי מקצוע בארץ ובעולם בתהליכי החשיבה והאפיון.
לסיכום אבקש להבהיר: כמו הבנקים המרכזיים בכל המשקים המפותחים, בנק ישראל עדיין לא קיבל החלטה לגבי הנפקה אפשרית של השקל הדיגיטלי. פרויקט השקל הדיגיטלי הוא "תכנית פעולה" – בשלב הזה, תפקידו הוא לאפשר לנו להיות מוכנים להנפיק את השקל הדיגיטלי אם וכאשר נמצא שהדבר נכון ונחוץ. המסר שלי אליכם היום הוא שנושא התחרות במערכת הפיננסית, והאופן בו הטכנולוגיה תוכל לתמוך בה, הוא נדבך מרכזי בחשיבה שלנו על העיצוב של השקל הדיגיטלי.
