"התוואי של שקל תגובתי מאוד ומהיר מאוד, יימשך גם בתקופה הקרובה" 

צהריים טובים חברים אנחנו בפאנדר עם רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי במזרח-טפחות. מה שלומך?

"היי דניאל, מה שלומך"?

בסדר גמור תודה. אנחנו נדבר קצת על השווקים, על מה שקורה בישראל, בעיקר. אנחנו יודעים שמשרד האוצר מייעד את תקציב 2025 עם יעד לגירעון שלא יעבור את ה-4%. היום אנחנו עומדים על 8.1%. האם לדעתך זה בר ביצוע?

"קודם כל אני שמח שמשרד האוצר, אחרי הרבה מאוד זמן ובאיחור, הציב יעד גירעון ל-2025. זה כבר משהו. זה אומר שצריכים להתאים את ההוצאות במשק, ב-35 מיליארד שקל. לשאלתך, זה יעד מאוד מאוד מאתגר. המבחן יהיה ברמת הביצוע. אבל אני לא יכול לשלול תרחיש שבו, בסופו של יום, יהיה אפשר לעמוד ביעד הזה".

אנחנו יודעים שהאוצר מתכנן לעשות את זה בעיקר על ידי העלאת מיסים. היו גם דיבורים על מיסוי קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה. אנחנו מדברים עם יו"ר ההסתדרות ומבינים ממנו שזה לא יקרה מבחינתו. לא במשמרת שלו. יש לשר האוצר לדעתך, עוד תוכניות מגירה שהוא שוקל כדי להגיע ליעד הזה?

"תראי, כשמנסים להוריד גירעון אז שולפים תוכניות מכל מיני מגירות, של כל מיני שנים, וכל מה שנראה בר ביצוע או פיזיבילי נזרק לשולחן. בסופו של יום יש משא ומתן עם הממשלה, עם ארגוני העובדים, וכדומה. אני מניח שהמטרה היא למצוא איזה שהיא קומבינציה שתאפשר לחלק מהתוכניות האלה לצאת לפועל.

"אני בא ואומר דבר כזה, אם הממשלה תראה רצינות ונחישות, וגם אם בסופו של יום הגירעון יהיה קצת מעל 4% אבל המגמה של ההתבדרות שהייתה ב-2024 תיבלם, עבור השווקים ועבור חברות דירוג האשראי זו תהיה נקודה מצוינת.

"יותר מזה, אני ממליץ לממשלה להכריז על יעד גירעון פוחת במונחי תוצר, כלומר לבוא ולהגיד שגם ב-26 וגם ב-27 הגירעון ילך ויירד. אם הדבר הזה ייעשה, ניסיון העבר מלמד שאפשר יהיה את השנה הראשונה לפספס במונחי יעד, אבל עדיין לשמור על האמינות כלפי השווקים".

נעבור לנושא אחר, אנחנו חווים תנודתיות גבוהה מאוד בתקופה האחרונה בשער השקל. עד כמה בעצם הדבר הזה מושפע מהמלחמה, וכמה הוא מושפע מהשווקים הבינלאומיים?

"אני חושב שבראש ובראשונה, מהמלחמה ומהמצב הפוליטי בישראל, כל אימת שמסתמן סיכוי להגעה להסדר מדיני ולהתקדמות, הלוואי, בפרשת החטופים, אז אין ספק שהשקל מתחזק, וכאשר חלילה אנחנו רואים אירועים ביטחוניים בהסלמה, אנחנו רואים את השקל נחלש. אני מניח שהתוואי הזה של שקל תגובתי מאוד ומהיר מאוד יימשך גם בתקופה הקרובה. מה שאני יכול להגיד הוא שאם ייווצרו התנאים מבחינה מדינית ומבחינה ביטחונית, אזי מבחינה כלכלית יש לשקל הרבה מאוד לאן להתחזק, כי המשק הוא בסופו של דבר בשוק צומח עם שוק בתעסוקה מלאה והרבה מאוד פנדמנטלס חיוביים".

עכשיו לסיום אני אשאל אותך, המגמה של הורדת ריבית בארצות הברית מתחזקת לעומת ישראל. כאן אני מניחה שכרגע הנגיד לא יוכל לעשות את זה בתקופה הקרובה. זה לא המצב. מה המשמעות שיש בעצם הבדל בין הריבית בישראל לבין הריבית בארצות הברית?

"כרגע בנק ישראל נמצא בדילמה. הוא לא יכול בשום צורה להוריד את הריבית והוא מקווה, בשלב הראשוני, שהדוח של מודי'ס, אותה חברה שתגיע לכאן בשבוע הבא לבקר אותנו, יהיה כזה שלא יוליך להורדת דירוג שנייה השנה ברציפות.

"צריך לזכור, נכון להיום המשק מגלם פרמיית סיכון אפילו יותר גבוהה ממה שהדירוג הרשמי שלנו מראה. במצב דברים שכזה, בנק ישראל לא יכול להוריד ריבית. אבל אם אנחנו נראה התקדמות במישור הפיסקאלי והגיאופוליטי אז הריבית תוכל לרדת. עדיין להערכתי, הריבית תרד רק פעם אחת בשנה הבאה, ככל הנראה באזור פברואר-מרץ, וגם זה רק אם התנאים שתיארתי הרגע, יבשילו.
"מנגד, הריבית בארה"ב ככל הנראה תרד עד אז באחוז וחצי ותשתווה, ואז תרד מתחת לריבית אשר בישראל".

מצוין, החכמנו. תודה רבה לכם, שמחנו מאוד לארח את רונן מנחם, תודה רבה לך, ונקווה שיהיה שקט ושכל החטופים ישובו לביתם במהרה.

*אין לראות בסרטון זה ייעוץ פיננסי או ייעוץ השקעות.