"הבנקים ימשיכו ליהנות מהריבית הגבוהה" 

מאות סוכני ביטוח צפו בימים האחרונים בוובינר ההשקעות הרבעוני שקיימה מנורה מבטחים לסוכניה. בוובינר השתתפו המשנה למנכ"ל ומנהל ההשקעות הראשי של החברה, ניר מורוז; מנהל השקעות הנוסטרו של מנורה מבטחים, ליאור יוחפז; ומנהל אגף מוצרים ופיתוח במנורה מבטחים פנסיה וגמל, איתי יעקב. 

את הוובינר פתח מורוז, שסקר את השינויים האחרונים בתנאים המקרו-כלכליים בעולם ובישראל בפרט וכיצד הם השפיעו על השווקים. "השווקים המרכזיים מגלמים צפי לירידת ריבית ולכן עוד לפני שהיא התרחשה בפועל, כבר ראינו רווחי הון באג"חים בחו"ל. במקביל, התשואה לפדיון (באגרות החוב) עדיין גבוהה מאחר שתהליך הורדת הריבית נמצא בתחילתו. אנחנו חושבים שהשוק מגלם יותר מדי הורדות ריבית מאחר ואינפלציית השירותים עדיין גבוהה יחסית", אמר מנהל ההשקעות הראשי, בוובינר אותו הנחתה יעל נסים גליק, מנהלת Top School, בית הספר לסוכנים של מנורה מבטחים. 

מורוז הוסיף כי בישראל התמונה קצת שונה, וההערכה היא שלמשק הישראלי יקח זמן ארוך יותר להתאושש לעומת העבר, אז הוא הוכיח כי הוא יודע להתאושש מהר ממשברים. למרות זאת, הוא ציין כי כבר נרשמת התאוששות בייצוא בעיקר בסקטור הכימיקלים ובתעשיה הביטחונית, כשמקביל נראים לא מעט אקזיטים בהייטק הישראלי. 

באשר לשוק המניות, מורוז ציין כי הבנקים ימשיכו ליהנות מהריבית הגבוהה וכי במגזר הנדל"ן, שהיה הסקטור החלש מתחילת השנה, נראתה התאוששות בחודשיים-שלושה האחרונים בעקבות תחילת תהליך הורדת הריבית בחו"ל, שהעלה את הצפי להורדת ריבית גם בארץ. 

במהלך הוובינר הרחיב מורוז על עולם ההשקעות האלטרנטיביות, שמהווה כיום כמעט 30% מהתיק המנוהל של מנורה מבטחים. "לשוק האלטרנטיבי קורלציה נמוכה לשוק המניות הסחיר. עליות הערך במרכיב הנכסים האלטרנטיביים לא מסונכרנות עם השווקים הסחירים וצפויות להגיע בהמשך. אנחנו אופטימיים מאוד שהרכיב הלא סחיר במסלולי ההשתלמות יתחיל להניב תשואות בעתיד הלא רחוק, כי אנו יודעים על לא מעט אקזיטים ושערוכים בקרנות השקעות, כך שאת ההשפעה הזו נראה בחודשים הקרובים", אמר מנהל ההשקעות הראשי של מנורה מבטחים. 

הוא הסביר כי מנורה מבטחים הגדילה את היקף עסקאות האשראי ואמר כי שילוב בין קבלת פרמיית אי סחירות (פרמיה שנועדה לפצות את המשקיע על חוסר היכולת למכור השקעה במשך תקופה קבועה מראש, גם אם שווי ההשקעה יורד), ריביות גבוהות וקבלת ביטחונות שלא קיימים בעולם הסחיר, אפשרה למסלולי אשראי לא סחיר להניב תשואה כמעט כפולה מאשר האג"ח הקונצרניות, תשואה שאפשר לקבל רק בתיקים עם חשיפה גבוהה להשקעות אלטרנטיביות כמו שיש למנורה מבטחים. 

איך אתם רואים את החודשים הקרובים בשווקים? 

מורוז: "התיק שלנו מוטה לחו"ל ביחס 70%-30%. נשמור על ההטיה הזו, אבל אנחנו קונים גם בישראל איפה שיש הזדמנויות, על בסיס המחקר העמוק והטוב שלנו. בעולם אנחנו הולכים לענפים כמו הנדל"ן, שירותים (utilities) וחברות ערך תזרימיות שמושפעות מירידת הריבית כמו סקטור הרפואה, ומסיטים כספים לתחומים האלה. בישראל נמשיך להשקיע באגרות חוב צמודות לטווח קצר-בינוני". 

יוחפז, מנהל הנוסטרו של מנורה מבטחים, נשאל על שוק האג"ח. "שוק האג"ח הוא צל של עולם הריביות. כל אג"ח היא גילום של הריביות הנתונות וחישוב מה הבנקים המרכזיים יעשו לגביה. כיום, כיוון הריבית הוא כלפי מטה, בעיקר בכלכלות הגדולות כמו ארה"ב ואירופה אחרי התכנסות של האינפלציה לטווח סביר. מנגד, כלכלות כבר נאנקות תחת הריבית הגבוהה", הוא הסביר. 

לגבי ישראל הסיפור כאמור שונה לגמרי, מאחר שלמרות שהאינפלציה מתכנסת באופן כללי לתוך היעד (גם אם באופן איטי כפי שמעיד מדד המחירים לצרכן שפורסם השבוע), בישראל ישנה השפעה משמעותית של המלחמה. "אני מאמין שברגע שתהיה רגיעה במלחמה או תושג ודאות כלשהי, הנגיד ירגיש בנוח להוריד את הריבית ולתת לכלכלה לנשום, אולי אף יותר מאשר נגידים אחרים בעולם", ציין יוחפז.

זה מחבר אותנו לדיבורים על הורדת דירוג האשראי של ישראל. מה המשמעויות של מהלך כזה?

יוחפז: "דירוג של מדינה זה סוג של סולם לבחון כמה המדינה מסוכנת בהקשר של היכולת שלה להחזיר את החוב. בישראל סיכון אי תשלום החוב רחוק מאוד, אבל הדירוג הוא סוג של מדרגה לתמחור הסיכון ביחס למדינות אחרות. לפני המלחמה ישראל הייתה ברמת חוב לתוצר של 60% כשהממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-75%. זה אומר שהגענו למלחמה במצב טוב. בתוך מלחמה, שעולה כסף, סביר שצריך להעלות את רמת המינוף. צריך לזכור שארה"ב עברה את ה-100% יחס חוב לתוצר ויפן עברה את ה-200%. אז גם אם ישראל תעלה ל-70% זה עוד בסדר. אבל השאלה היא קדימה, מה הממשלה תעשה ואיך היא בונה תכנית שתתחיל לרסן את השינוי ביחס. שר האוצר הניח תכנית שמתמודדת עם השאלה הזו, ואנחנו יום-יום עוקבים אחרי ההתפתחויות. האמינות של המדינה היא מאוד חשובה, יותר מאשר בכמה הדירוג ירד". 

כיצד השינוי בריביות ישפיעו על יחס השקל מול הדולר?

יוחפז: "ככל שהפער גדול יותר, כסף ינוע למטבע של כלכלה שבה הריביות גבוהות יותר. כאמור, הנגיד מאוד מפחד להוריד את הריבית בישראל ובכך להוריד את פער הריביות, מה שיכול ליצור עוד לחץ למכירת השקל, בנוסף לחששות המשקיעים הזרים מהמלחמה. המודלים של בנק ישראל מראים שאם היה פה שקט ולא היינו במלחמה היינו ברמת שקל-דולר הרבה יותר נמוכה".

את הוובינר חתם איתי יעקב, שנשאל על תשואות קרנות ההשתלמות, וכיצד על הסוכנים להתייחס אליהן. 

"יש אלפי קופות גמל וקרנות השתלמות ומה שמתפרסם בעיתון זו תשואה של מסלול אחד בלבד - המסלול הכללי, כלומר המכנה המשותף הנמוך ביותר. ניר (מורוז) דיבר על הרכיב הלא סחיר שיש בקרנות ההשתלמות. יש קרנות עם 30% רכיב לא סחיר כמו אצלנו ויש קרנות שאין בהן בכלל רכיב לא סחיר. הדרך להתאים קרן ללקוח היא מצד אחד להסתכל ולנצל את הפלטפורמה הגדולה עם סופרמרקט של מוצרים, ומצד שני לתת לכל לקוח את המוצר שמתאים לו. יש כיום בשוק מגוון שנע החל ממסלולים עוקבי S&P 500 ומסלולי אינדקס שלנו שהם מנייתיים ב-100% ועד מסלול שהוא 100% אג"ח סחיר או כאלה עם רכיב לא סחיר מאוד גבוה. הסוכנת או הסוכן המצוינים שלנו מכירים היטב את הלקוח ויודעים מה הצרכים שלו כדי למצוא את המוצר הנכון, כי לא בטוח שהתשואה של המסלול הכללי מתאימה ופחות רלוונטית מבחינת הלקוח", אמר יעקב.