פתחים שבוע: ציפייה לנתוני התוצר, ייצוב במדד המחירים והתחזקות השקל מול הדולר 

פותחים שבוע.

במישור המקומי, פתיחת שבוע חשובה בעקבות מדד המחירים לצרכן, שפורסם ביום ו' ועלה 0.3%, כצפוי, או 1.5% בחישוב מתגלגל, ולקראת האומדן הראשון לביצועי התוצר לרבע השני של השנה, שעמד בסימן כניסה ויציאה מלוחמה עוצמתית (מבצע שאגת הארי). במישור הבינ"ל, השבוע נפתח עם המשך המתנה להתפתחויות במזרח התיכון, בדגש על שאלת מצר הורמוז, כשארה"ב מתבצרת בעמדתה (הנשיא אך הצהיר כי יספח את מצר הורמוז) ומנגד מדווח על התקדמות בשיחות איראן - עומאן לניהול משותף של ההכנסות מהתנועה במצר. סימני השאלה הללו ימשיכו להשפיע על סנטימנט השווקים, הן מכיוון חוץ - בדגש על שוק הנפט וההתפתחויות הצבאיות החזיתות השונות (תוך התלקחות נוספת בגבול הצפון) והן במישור המקומי - כשלאחר פרסום נתוני התוצר ולפי טיבם, יחל השוק לגבש הערכות מבוססות יותר לגבי שאלת הריבית לקראת הודעת בנק ישראל ב-1/9. השקל תוסף 1.3% כנגד הדולר בשבוע שעבר (בהמשך לתיסוף של 2% בשבוע הקודם) ושערו בין הבנקים עומד על 2.9582 נציין כי בחודש יולי-26, בנגוד לחודשיים שקדמו לו, בנק ישראל לא רכש מט"ח.

גורמי סיכון להמשך: שער השקל-דולר, שכעת יורד, אך תנודתי; המשך המתיחות הביטחונית באזור והשלכותיה הן על שוק האנרגיה, על ההוצאות התקציביות והן על סנטימנט השוק, ויום הבחירות, הקרב והולך. גורם סיכון נוסף: סעיף הדיור במדד, שעלה 3.9% ב-12 החודשים האחרונים וממשיך למשוך את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה - וצפי להמשך תנודתיות גבוהה, בין השאר סביב מחירי הטיסות והחופשות.

ריבית בנק ישראל ירדה 3 פעמים מתחילת השנה לרמה של  3.50%. בנק ישראל צופה 2 הורדות נוספות של 1/4 אחוז כל אחת במהלך ארבעת הרבעים הבאים. יש סיכוי שהריבית תרד שוב בתחילת ספטמבר נמוך, נוכח נתוני מדד המחירים לצרכן, אך הרבה תלוי בנתוני התוצר, שיפורסמו היום, בהתנהגות שער החליפין ובסביבה המדינית ביטחונית. יש לציין כי במועמד הודעת הריבית הבאה - בחודש אוקטובר - יפרסם בנק ישראל את התחזית הכלכלית החדשה שלו וגם הדוחות התקופתיים של סוכנויות דירוג האשראי קרבים והולכים.  מגמת הריביות והאינפלציה בחו"ל עשויה אף היא להשליך על ההחלטה, כאשר בגזרה זו ניכרת התמתנות, וכך גם השאלה האם השקל, שנוטה לתיסוף לאחרונה, ימשיך בכך.

שער החליפין שקל-דולר נע לאחרונה סביב אזור ה-3 ש"ח לדולר ומושפע בדרך כלל מהתנהלות שוקי המניות בארצות הברית, שסיימו את השבוע שעבר ללא שינוי של ממש. עם זאת, הפעם, התוסף ל-2.9582 נוכח פיחות של הדולר כנגד האירו בעולם לאחר נתוני מדד המחירים לצרכן בארצות הברית. הפד אמנם משדר נחישות מוניטארית, אך השוק מייחס כעת 66% סיכוי שהריבית לא תרד בחודש הבא. אצלנו, הקרבה למועד בחירות האמצע מהווה אף היא גורם סיכון, סביב הנחת העבודה שהמתיחות במזרח התיכון לא תסלים. לכן, קשה להעריך המשך כיוון, והרבה תלוי עדיין גם בעוצמת פעילות הגידור של המוסדיים נמשכת ובשוקי המניות בחו"ל. אם וככל שאלו ימשיכו לעלות (עם התקרבות עונת הדוחות לסיומה, הדבר יושפע יותר ויותר מהתקרבות בבחירות האמצע בארצות הברית וסוגיית המזרח התיכון. תרחיש של המשך התחזקות הדרגתית של השקל עדיין סביר, אך פחות נוכח התיסוף האחרון שכבר נרשם והאפשרות שבנק ישראל יתערב שוב במסחר. גורמי סיכון גאופוליטיים נמשכים ללא שינוי: האם מזכר ההבנות עדיין רלוונטי? כיצד ייושם הסכם השתלטות צבא לבנון על אזורים במדינה שצה"ל ייסוג מהם לפי ההסכם ומה לאיראן וחיזבאללה יעשו בנדון? (דוגמא לכך ראינו בהתלקחות סוף השבוע?) מידת הצלחת השלב הבא בתהליך המדיני מול עזה - נושא ששב לכותרות סביב השאלה האם חמאס יפורק כליל מנשקו וישראל תיסוג מהשטחים המוחזקים על ידה? התקציב – שאלת השמירה על תוואי גירעון/חוב פוחת בתקופת בחירות (הנתון  האחרון לפיו הגירעון במונחי תוצר התכווץ ל-3.3% מהתוצר מהווה התפתחות חיובית בהקשר זה, כשהיעד עומד על 4.9%)? וכמובן סוגיית השקל. סיכון גדל של חקיקה/ממשל תאגידי – בפרט על רקע גל החקיקה הלעומתי והשנוי במחלוקת של הכנסת טרם פיזורה - פקטור חשוב בשיקולי הדירוג של המשק (כפי שכלכלני Fitch כתבו לאחרונה בסקירה שהוציאו על המשק). מנגד, היפוך כיוון ותמסורת לעלייה חוזרת באינפלציה (בין השאר אינפלציה מיובאת מהעולם) יכול לעכב את המשך הורדת הריבית. כך גם בעקיפין תשואות הפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב, שעולות שוב וקרבות לשיא רב שנתי של 4.7% ל-10 שנים.