הדולר מתמחר את הפלונטר הפוליטי - ניתוח טכני 

שער הדולר שיקף בימים האחרונים את הטלטלה בציפיות הפוליטיות בישראל. אחרי שהתקרב ל-3.12 שקלים בעקבות ראיון הקריפטו והסנקציות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא ירד לכיוון 3.02 שקלים במקביל להתחזקות ההימורים על גדי איזנקוט בפולימרקט. לאחר פרסום המדגמים ועדכוניהם חזר הדולר לכיוון 3.06 שקלים, לפי עדכון ציטוטי המסחר שהתקבל בסביבות 02:00 בלילה שבין 27 ל-28 באוקטובר.

המספרים מתארים ירידה של כ-10 אגורות, כ-3.2%, ולאחריה התאוששות של כ-4 אגורות, כ-1.3%. כלומר, הדולר החזיר כ-40% מהירידה האחרונה. ציטוטי הלילה משקפים מסחר דליל ואינם שער יציג; הגרף לבדו אינו מאפשר לקבוע את היקף העסקאות או עד כמה ניתן היה לבצע עסקאות משמעותיות במחירים הללו.

אובדן הרוב של הקואליציה משאיר את שאלת הממשלה פתוחה

עדכון מדגם חדשות 13 הצביע על 51 מנדטים לגוש נתניהו, 51 לגוש איזנקוט ו-18 למפלגות הערביות. אם תמונה זו תאושר בתוצאות האמת, הקואליציה הנוכחית איבדה את הרוב הדרוש להמשך כהונתה בהרכבה הקיים. עם זאת, גם לגוש השינוי אין רוב עצמאי של 61 מנדטים. זהו פלונטר שמותיר פתוחות אפשרויות של הסכמות בין גושים, ממשלה בהרכב חדש או משא ומתן ממושך.

הפרשנות לתנועת המטבע היא שהשוק הפחית תחילה חלק מהסיכון שייחס להמשך המדיניות הקיימת ולחשש מבידוד כלכלי. בראיון לערוץ הכלכלה ב-23 באוקטובר הציג נתניהו אפשרות להיערכות לסנקציות באמצעות קריפטו; בהמשך הבהיר כי התייחס לתרחיש היפותטי. ההתחזקות של השקל לקראת הבחירות מתיישבת עם ציפייה לשינוי פוליטי, ואילו העלייה המחודשת בדולר מתיישבת עם החשש שהשינוי לא יתורגם במהירות לממשלה יציבה.

זהו הסבר אפשרי לתזמון התנועה, ולא הוכחה שהפוליטיקה לבדה גרמה לה. גם הדולר בעולם, פערי ריבית, גידורי משקיעים ופקודות מסחר עשויים להשפיע. פולימרקט מתמחר את זהות ראש הממשלה הבא, ולא את מספר המנדטים שיקבל כל גוש; ההסתברויות בו מבטאות הימורים משתנים ואינן מבטיחות הכרעה פוליטית.

השנה החולפת לפי בנק ישראל

בדיקת 244 תצפיות בסדרת השער היציג של בנק ישראל, מ-28 באוקטובר 2025 ועד 26 באוקטובר 2026, מצביעה על ירידה מ-3.259 ל-3.078 שקלים, כ-5.55%. השער הגבוה בתקופה היה 3.282 שקלים ב-24 בנובמבר 2025; השפל היה 2.811 שקלים ב-29 במאי 2026. מאז השפל התאושש הדולר בכ-9.5% עד לשער היציג האחרון. התמונה השנתית משלבת אפוא ירידה חדה ולאחריה התאוששות, ולא מסחר רצוף סביב 3 שקלים.
 

בחודש אוקטובר, עד 26 בחודש, נעו השערים היציגים בין 3.053 ל-3.112 שקלים. הממוצע הנע של 20 התצפיות האחרונות עמד על 3.0812; הממוצע ל-50 תצפיות על 3.0380; והממוצע ל-200 תצפיות על 3.0362. השער היציג האחרון, 3.0780, נמצא מעט מתחת לממוצע הקצר ומעל שני הממוצעים הארוכים יותר. זהו מצב מעורב שמתאים לתיקון בתוך התאוששות, בלי אישור לכיוון חד חדש.

התמיכה וההתנגדות של הדולר

רמת 3.00 שקלים עשויה לשמש תמיכה פסיכולוגית חזקה בתרחיש הקרוב: זהו מספר עגול ובולט, הנמצא מתחת לאזור השפל האחרון של כ-3.02. עם זאת, נתוני השנה מראים 65 שערים יציגים מתחת ל-3 שקלים. לכן אין בסיס להציג את הרמה כרצפה היסטורית מוכחת. כוחה כתמיכה יתבסס אם הירידות אליה ייבלמו והדולר יחזור לעלות בשעות שבהן המסחר נזיל יותר.

מעליה, אזור 3.03-3.04 הוא אזור מבחן נוסף, שבו מתכנסים בקירוב הממוצעים ל-50 ול-200 תצפיות. ירידה לילית מתחתיו ולאחריה חזרה מעליו אינה מספיקה כדי לקבוע שההתאוששות נכשלה. התבססות מתחת לאזור זה תגדיל את הסיכוי לבדיקה מחודשת של 3.02 ובהמשך של 3.00.

בצד העליון, 3.11-3.12 שקלים הוא אזור ההתנגדות המשמעותי לטווח הקצר. כמה מהשערים היציגים במחצית השנייה של אוקטובר התקרבו ל-3.11, ובגרף המסחר נרשם 3.1188 ב-26 באוקטובר בשעה 03:44, לפני הירידה החדה. אלה תומכים בהגדרת 3.12 כהתנגדות חזקה למעקב בתרחיש הנוכחי, אף שאין בכך הוכחה לתקרה ארוכת טווח.

תרחיש הדשדוש של הדולר

כל עוד לא מתקבלת הכרעה פוליטית ברורה ולא מתפתח זעזוע חיצוני, תרחיש העבודה לתקופה הקרובה הוא תנודות בטווח 3.02-3.12 שקלים. זו רצועה של 10 אגורות שמרכזה 3.07. רמת 3.00 משמשת גבול תמיכה נוסף מתחת לרצועה; הטווח הרחב שבינה לבין 3.12 הוא של 12 אגורות. זהו תרחיש מותנה, ולא תחזית בעלת הסתברות שנמדדה סטטיסטית.

התבססות מעל 3.12 בשעות מסחר פעילות וביותר מתצפית בודדת תחליש את תרחיש הדשדוש ותפנה את המעקב לאזור 3.14-3.17, שבו נרשמו שערים יציגים במרץ ובאפריל. ירידה מתמשכת מתחת ל-3.00 תבטל את הנחת התמיכה ותפנה את תשומת הלב ל-2.95, אזור שנרשם באפריל ובאוגוסט. ציטוט רגעי בלילה לא יספיק לבדו לאישור פריצה או שבירה.

בינתיים, החזרה לכיוון 3.06 מתיישבת עם מעבר מציפייה לניצחון ברור של גוש השינוי להמתנה לתוצאות האמת ולהסכמות שיאפשרו ממשלה. עבור שוק המטבע, השאלה המכרעת היא כמה זמן יימשך חוסר הוודאות ומה תהיה המדיניות הכלכלית והמדינית של הממשלה שתקום.