מדד המחירים של ה-PCE מאבד 0.1% 

מדד המחירים של ה-PCE איבד 0.1% ביוני, בהתאם לקונצנזוס הציפיות. זה מביא אותנו לאינפלציה שנתית של 3.7% - רחוק מאוד מיעד הפד. באופן דומה, אינפלציית הליבה עומדת על 3.3%, מתונה יותר, אבל עדיין רחוקה מהיעד.

נתוני ההכנסה וההוצאה הפרטית התרחבו הפעם באופן מתון ראוי לציון, של 0.3%-0.2% בכל אחד מהם – נמוך מהותית מהקצב הגבוה של החודשים האחרונים. היציבות פה מזכירה לנו כמובן שמבחינה כלכלית, מחירי האנרגיה נכנסו למדדי המחירים האחרונים באופן בולט לא רק בגלל קצב העלייה שלהם, אלא גם בגלל הביקוש הקשיח. עוד על זה, גם השפעת המונדיאל כמובן עשתה את שלה. ואם מנטרלים את שני הגורמים הללו מהמגמה של החודשים האחרונים, מדובר בצריכה מתונה למדי, המעידה על המצב ההדוק בו הצרכן האמריקאי נמצא.

את היעדר התיקון החזק יותר באינפלציה הפעם אפשר לייחס להשפעות המכסים, בנוסף למונדיאל האמור. אבל גם אם לא מסיבות פנימיות לכלכלה, ובטח לא מוניטריות, זה רחוק מאוד מיעד האינפלציה של הפד. וכמו שראינו אתמול, גם אם הבנק המרכזי בוחר שלא להעלות את הריבית במציאות הנוכחית, זה כבר מספיק כדי לקרוא תיגר על האמינות המוניטרית כולה, סיבות חיצוניות או לא, ולדחוף כלפי מעלה את התשואות הארוכות.

במבט קדימה, מחירי הנפט כבר הספיקו לעלות מאז אותה רמה שבבסיס ה-PCE של היום, ולרדת, ולעלות קצת בחזרה. וכמו שזה נראה כרגע, כנראה שבחודש הבא נזכה שוב ל-PCE של 0.4%+, אם לא יותר, מה שיחזיר אותנו אל מעל לסף ה-4% אינפלציה במדד. על הרקע הזה, השוק מתמחר כרגע עדיין קרוב ל-60% הסתברות להעלאת ריבית בהודעה באמצע ספטמבר. ולא נותר לנו אלא להסכים שבשלב הנוכחי, המציאות הגיאופוליטית יותר מהותית מאשר הנתונים הכלכליים.