ה-AI כבר משנה את הכלכלה, וזו רק ההתחלה 

לאחרונה יש אומרים שהבינה המלאכותית הולכת להרוס את העולם. טוב, אולי כן... ואולי לא.

האמת היא שאף אחד עדיין לא יודע לאן בדיוק עולם ה-AI הולך. אבל דבר אחד כבר די ברור: AI לא מחכה לעתיד כדי להשפיע על הכלכלה. הוא כבר משנה את הדרך שבה אנשים כותבים קוד, מנתחים נתונים, מייצרים תוכן, נותנים שירות, מנהלים עסקים ומבצעים אינספור משימות משרדיות.

עכשיו השאלה היא כבר לא האם AI ישנה את הכלכלה, אלא עד כמה, באיזו מהירות, ומי ירוויח מזה.

צוות הכלכלה של אנתרופיק (Anthropic) החברה שעומדת מאחוריClaude , ניסה לתת לזה מספרים. במודל חדש החברה בחנה כיצד התקדמות ואימוץ של AI עשויים להשפיע עד 2030 על הצמיחה, השכר, התעסוקה וחלוקת ההכנסות בארה"ב. המודל מציג שלושה תרחישים: מתון, משמעותי וקיצוני — והתוצאות נעות בין "שיפור נחמד בפרודוקטיביות" לבין שינוי כלכלי שכמעט אין לו תקדים היסטורי.

במקום לספור משרות, סופרים משימות

נקודת המוצא של אנתרופיק פשוטה למדי: הכלכלה היא למעשה אוסף עצום של משימות.

מנהל מנתח נתונים ומקבל החלטות, מתכנת כותב ובודק קוד, איש מכירות מדבר עם לקוחות, עורך דין עובר על מסמכים וחשמלאי מתקין ומתקן מערכות. אם AI יכול לבצע חלק מהמשימות האלה, לשפר אותן או להחליף את האדם שמבצע אותן  - הוא משנה את הכלכלה.

לכן המודל לא שואל רק אילו מקצועות "ייעלמו", אלא אילו משימות יעברו אוטומציה, באילו משימות AI יעבוד לצד בני אדם, אילו משימות כמעט לא יושפעו ואילו משימות חדשות עשויות להיווצר.

הפגיעה הראשונית צפויה להיות בעיקר במקצועות קוגניטיביים כלומר, ניהול, תכנות, פיננסים, מכירות ועבודות משרדיות. לעומת זאת, מקצועות פיזיים כמו בנייה, חשמל וסיעוד חשופים פחות במודל. וזה חשוב, כי ככל שעובדי ידע נדחקים ממקצועות מסוימים, חלק מהם עשויים לעבור לתחומים שבהם AI עדיין מתקשה להחליף בני אדם.

תרחיש ראשון: AI עוזר, אבל לא באופן מהפכני

בתרחיש המתון, AI מתברר כטכנולוגיה חשובה — אבל לא מהפכנית באופן חסר תקדים.

עד 2030, התמ"ג האמריקאי גבוה בכ-1.6% לעומת מסלול שבו AI לא היה משנה את הכלכלה באופן משמעותי. מדובר בתוספת יפה, אבל לא באירוע שמשכתב את ספרי הכלכלה. אנתרופיק משווה את סדר הגודל להשפעה של טכנולוגיות גדולות מהעבר, כמו האינטרנט.

גם בשוק העבודה הדרמה מוגבלת יחסית. השכר הממוצע עולה בכ-0.7% מעל תרחיש הבסיס, בעוד שהשכר במקצועות הקוגניטיביים עולה בכ-0.4%. במילים אחרות: יותר פרודוקטיביות, קצת יותר צמיחה, קצת יותר שכר, ואפשר להמשיך הלאה.

אבל שני התרחישים האחרים הרבה יותר מעניינים.

תרחיש שני: מהפכה בעבודות הצווארון הלבן

בתרחיש המשמעותי הוא שבינה מלאכותית כבר הופכת לחלק מרכזי מהכלכלה.

עד 2030 התמ"ג גבוה בכ-8.3% מהמסלול ללא השפעה משמעותית של  AI. כ-12% מכלל המשימות במשק מושפעות מהטכנולוגיה, שזה שיעור ששווה בערך ל-20% מהמשימות שבוצעו על ידי עובדי ידע ב-2025.

במשימות שבהן AI נכנס לתמונה, הפרודוקטיביות מזנקת בכ-57%. ובמקביל נוצרת משימה חדשה אחת בערך על כל ארבע משימות שעוברות אוטומציה. כלומר AI לא רק לוקח עבודה אלא הוא גם מייצר עבודה חדשה.

אבל כאן מתחילה הבעיה. השכר הממוצע אמנם גבוה בכ-2.1% מהתרחיש המתון עד 2030, אבל השכר במקצועות הקוגניטיביים דווקא נמוך ממנו בכ-0.3%. לעומת זאת, עובדים במקצועות שפחות חשופים ל-לבינה מלאכותית, למשל בנייה, עבודות טכניות ותפקידים פיזיים אחרים, נהנים משכר גבוה בכ-5.9%.

זה היפוך מעניין של הסיפור שהכרנו במשך עשרות שנים. במשך תקופה ארוכה, עובדים בעלי השכלה וכישורים קוגניטיביים נהנו מפרמיית שכר גבוהה. בעולם שבו מכונה מסוגלת לבצע חלק גדל מהמשימות שלהם, דווקא העבודה שקשה לבצע דרך מסך עשויה להפוך לנדירה, ולכן יקרה יותר.

התרחיש הקיצוני

כאן המספרים כבר מתחילים להישמע כמו מדע בדיוני. בתרחיש הקיצוני, התמ"ג האמריקאי ב-2030 גבוה בכ-32% ממסלול הבסיס ומגיע לכ-44.4 טריליון דולר במחירי 2025. קצב הצמיחה השנתי מגיע בשלב מסוים לכ-15%, קצב שבו הכלכלה יכולה להכפיל את עצמה בערך כל ארבע וחצי שנים.

כ-30% מכל המשימות במשק מושפעות מAI  ובכ-90% מהמקרים המושפעים המשימה עוברת אוטומציה. כמעט שלא נוצרות משימות קוגניטיביות חדשות לבני אדם. וזה כבר משנה לחלוטין את שוק העבודה.

השכר הממוצע אמנם גבוה בכ-9.7% מתרחיש הבסיס, אבל השכר במקצועות הקוגניטיביים נמוך ממנו בכ-11.5%. לעומת זאת, במקצועות האחרים, שבהם עובדים אנושיים הופכים למשאב נדיר יחסית, השכר מזנק בכ-33.6%.

האבטלה היא החלק המדאיג באמת.

לפי התרחיש הזה, שיעור האבטלה בקרב עובדי ידע עשוי להגיע לכ-17.9%, בעוד ששיעור האבטלה הכולל מגיע לכ-11.9% עד 2030. זו כלכלה עשירה בהרבה, אבל לא בהכרח כלכלה שבה כולם מרגישים עשירים יותר.
 

שיעור האבטלה בקרב עובדים בתחומי העבודה הקוגניטיבית וכלל העובדים, תחת שלושת התרחישים. מקור: Anthropic.

הכלכלה גדלה, אבל למי הולך הכסף?

כאן מגיע אולי הנתון החשוב ביותר במחקר  שלהם. כיום, לפי המודל, בערך 60 סנט מכל דולר של הכנסה במשק מגיעים לעובדים, והיתר מגיע לבעלי ההון כלומר, לחברות ובעלי נכסים כמו מכונות, תוכנה, מרכזי נתונים וקניין רוחני.

AI עלול להזיז את היחס הזה. בתרחיש המשמעותי, חלקם של העובדים בהכנסה יורד מכ-60% ב-2026 לכ-56% ב-2030. בתרחיש הקיצוני הוא צונח לכ-45%, בעוד שחלקו של ההון מטפס לכמעט 55%.

וזה אולי הסיפור הכלכלי הגדול ביותר של מהפכת ה-AI. העוגה יכולה לגדול במהירות עצומה, אבל החלק שמגיע למשכורות עלול להתכווץ ביחס לגודל העוגה.

אם AI דורש שבבים, מרכזי נתונים, חשמל, תוכנה ותשתיות ענק, הבעלות על אותם נכסים הופכת חשובה יותר. במצב כזה, מי שמחזיק בהון שמפעיל את מהפכת הAI  עשוי לקבל חלק גדול יותר מהצמיחה מאשר מי שמוכר את שעות העבודה שלו.

ויש משהו גדול שהמודל בכלל לא מכניס לתמונה

אנתרופיק עצמה מדגישה שמדובר במודל ולא בתחזית. והחיסרון הגדול ביותר שלו הוא שהוא מתמקד בעיקר בAI  קוגניטיבי. הוא לא בונה תרחיש שבו רובוטים מתקדמים במיוחד הופכים לנפוצים. וזה משנה הרבה.

כל עוד AI חי בעיקר בתוך מחשבים, נהגים, עובדי מחסנים, עובדי מפעל, בנאים, טכנאים ומטפלים יחסית מוגנים. אבל ברגע שמחברים מוח מלאכותי לגוף רובוטי, קו ההגנה הזה מתחיל להיסדק.

רכב אוטונומי יכול להשפיע על נהגי מוניות ומשאיות. רובוטים תעשייתיים מתקדמים יכולים לבצע יותר עבודות במחסנים ובמפעלים. ורובוטים דמויי אדם נבנים בדיוק מתוך השאיפה לבצע משימות בעולם הפיזי שתוכנה לבדה לא יכולה לבצע.

זה עדיין תחום צעיר, ולא ברור כמה מהר הטכנולוגיה תבשיל. אבל אנתרופיק כבר ציינה במחקרים קודמים שהמעבר של AI מטקסט גם לווידאו, דיבור ופעולות פיזיות עשוי לשנות באופן דרמטי את אופי שיתוף הפעולה בין בני אדם למכונות.

ומה כל זה אומר למשקיעים?

אם אפילו חלק מהתרחישים האלה יתקרבו למציאות, המשמעות היא שהוצאות הAI  עשויות להיות הרבה יותר מסיפור זמני של כמה חברות טכנולוגיה.

כדי להפעיל כלכלה שבה AI מבצע חלק משמעותי מהעבודה צריך כוח מחשוב עצום. וכוח מחשוב דורש שבבים, זיכרון, מרכזי נתונים, רשתות תקשורת, מערכות קירור, והמון חשמל.

לכן ההזדמנות לא בהכרח נמצאת רק בחברות שמפתחות את המודלים עצמם. היא יכולה להימצא לאורך כל שרשרת התשתיות שמאפשרת לAI  לעבוד.

חברות כמו סופטבנק, אינטל, ,Nebius  ו-Harmonic Drive  לצד השקעות במרכזי נתונים, אנרגיה גרעינית, חברות תשתיות ומניות בתחום הזיכרון. החברות האלה, שפועלות בתחום הAI  או בתחומים שנהנים מהצמיחה שלו, עשויים לשפר את התשואה הכוללת של התיק. אבל חשוב לא לבנות תיק שמבוסס רק על AI אלא לכלול רעיונות השקעה ממגוון רחב של מגזרים ומדינות. 

אבל יש כאן גם צד שני: ככל שהשוק מתמחר יותר צמיחה עתידית לתוך מניות הקשורות ל-AI, כך המחיר שמשלמים על אותה צמיחה הופך חשוב יותר. טכנולוגיה יכולה לשנות את העולם ועדיין להיות השקעה גרועה אם משלמים עליה מחיר גבוה מדי.

ואם שרדתם את כל הנתונים הללו, זה אולי המסר החשוב ביותר מהמחקר של אנתרופיק. השאלה כבר אינה רק האם AI יגדיל את הפרודוקטיביות, כי כמעט בכל התרחישים שהוצגו התשובה היא כן. השאלות הגדולות הן כמה מהר זה יקרה, כמה עובדים יידחקו בדרך ובעיקר מי יחזיק בנכסים שיקבלו את החלק הגדול ביותר מהעוגה.

כי אם התרחיש הקיצוני אפילו יתקרב למציאות, העולם של 2030 עשוי להיות עשיר בהרבה מהעולם של היום. השאלה היא מי בדיוק הוא זה שיהיה עשיר יותר.

אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של ניירות הערך המוזכרים בכתבה וכמו כן, הכותב אינו מחזיק בניירות הערך המוזכרים בכתבה. התוכן אינו מהווה תחליף לייעוץ השקעות המותאם לנתונים ולצרכים האישיים.

 

לידיעת הקוראים:

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן.

במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. לכותב עשוי להיות עניין אישי במאמר זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמו ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. הכותב עשוי להימצא בניגוד עניינים. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

אנחנו עושים מאמצים גדולים לאתר בעלי זכויות בצילומים, סרטונים, גרפים, או כל חומר מתפרסם אחר. יצירות שבעל זכות היוצרים בהן אינו ידוע, לא אותר, או לא הושג נעשה לפי סעיף 27 (תיקון מס' 5) תשע"ט 2019 ל"חוק זכויות יוצרים". אם זיהיתם צילום, סרטון, גרף, ואתם חושבים שאתם בעלי הזכויות עליהם, יש לפנות ל [email protected] בכל מקרה והתוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך, מצאת שגיאה בכתבה או מאמר, או נתקלת בפרסומת לא ראויה? אנא דווח/י לנו לאימייל [email protected]