רוצים 30% אנרגיה מתחדשת? אי אפשר להמשיך להוסיף חסמים בדרך 

ישראל רוצה להגיע ל־30% אנרגיה מתחדשת עד 2030, אבל הדרך לשם ממילא רצופה בחסמים: מחסור בחיבורים לרשת, הליכי תכנון ממושכים ורגולציה משתנה. דווקא עכשיו, כשצריך להאיץ הקמה של מתקנים חדשים, המדינה עלולה להוסיף חסם משמעותי נוסף: מחיר הקרקע.

לפי הפרסומים, רמ"י בוחנת להעלות את מחיר הקרקע למתקנים סולאריים מכ־200 אלף שקל לכ־2 מיליון שקל למגה־ואט. המשמעות עבור חלק מהפרויקטים דרמטית: רכיב הקרקע, שעומד כיום על כ־4%–7% מעלות הפרויקט, עשוי להגיע לכ־40%.

כך התייקרות הקרקע משנה את כללי המשחק

המדינה לא צריכה לחלק קרקעות בחינם. רמ"י מנהלת משאב ציבורי וצריכה לקבל עבורו תמורה הוגנת. אבל קרקע שעליה מוקם מתקן סולארי אינה עוד מגרש נדל"ן. היא משמשת להקמת תשתית לייצור חשמל לאורך עשרות שנים, ולכן אי אפשר לתמחר אותה במנותק ממדיניות האנרגיה של ישראל.

המשוואה הכלכלית ברורה. פרויקט סולארי דורש השקעה משמעותית מראש, בעוד שההכנסות נפרסות על פני שנים. כאשר רכיב עלות מרכזי מזנק בלי שהכנסות הפרויקט גדלות בהתאם, התשואה נשחקת ונדרש יותר הון כדי להקים אותו. בשלב מסוים השאלה כבר אינה אם היזם ירוויח פחות, אלא אם הפרויקט עדיין כלכלי וניתן למימון.

גם ההשפעה על התחרות אינה אחידה. לחברות גדולות יש בדרך כלל נגישות טובה יותר להון ויכולת גבוהה יותר לספוג התייקרויות. שחקנים קטנים ובינוניים רגישים לכך הרבה יותר. המשמעות עלולה להיות פחות פרויקטים, פחות יזמים ופחות תחרות דווקא בשוק שבו ישראל זקוקה להגדלה מהירה של כושר הייצור.

באגרו־סולארי הבעיה חריפה אף יותר. מדובר בפרויקטים שמשלבים חקלאות וייצור חשמל על אותה קרקע, ולכן הם מורכבים ויקרים יותר מלכתחילה. התייקרות משמעותית של הקרקע עלולה להפוך חלק מהם ללא כדאיים ולפגוע דווקא בפתרון שנועד לנצל טוב יותר את משאב הקרקע המוגבל בישראל.

להתייקרות הזאת יש גם השלכה רחבה יותר על משק החשמל. בפרויקטים שבהם החשמל נמכר במחירי שוק, עלייה בעלויות ההקמה משפיעה על המחיר שבו ניתן למכור את החשמל ועדיין להצדיק את ההשקעה. בפרויקטים שבהם התעריף כבר נקבע מראש, אין אפשרות להתאים אותו בדיעבד להתייקרות הקרקע. במקרים כאלה, פרויקט שהיה כלכלי בתנאים הקודמים עלול להפוך ללא כדאי ולא לצאת לפועל.

וזו בדיוק הנקודה שהמדינה צריכה להביא בחשבון. רמ"י צריכה לקבל תמורה הוגנת על הקרקע, אבל את המחיר אי אפשר לקבוע במנותק מההשפעה על משק החשמל. ישראל כבר מתמודדת עם מגבלות רשת, חיבורים, תכנון ורגולציה שמעכבים פרויקטים. לפני שמוסיפים עליהם גם התייקרות דרמטית של הקרקע, צריך לבחון לא רק כמה המדינה יכולה לגבות, אלא כמה מתקנים יישארו כלכליים, כמה מהם באמת יוקמו ומה תהיה ההשפעה על התחרות ועל היכולת לעמוד ביעדי 2030.

הכותבת היא מייסדת משותפת ומנכ"לית EDI אנרגיה.