זהירות: הכסף לקצבאות זקנה, נכות וסיעוד עומד להיגמר בקרוב - מבקר המדינה מתריע 

אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב מהיר. אתגר זה טומן בחובו השפעות רחבות על מערכת הבריאות, על מערכת הסיעוד, על שירותי הרווחה ועל שוק העבודה. כך טוען מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, בדו"ח שפרסם היום (א') כחלק מביקורת בין-לאומית בהובלתו, כיצד מתמודדות הרשויות בישראל עם ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה.

על פי המבקר, בדומה למדינות מפותחות רבות, ישראל חווה שינוי דמוגרפי מואץ הנובע, בין היתר, מעלייה בתוחלת החיים: מ-70.3 שנים בשנת 1975 ל-81.4 שנים בשנת 2023 בקרב גברים, ומ-74.6 שנים ל-85.5 שנים בקרב נשים.

מגמה זו גורמת לגידול מתמשך במספר האזרחים הוותיקים ובשיעורם באוכלוסייה. בסוף שנת 2024 חיו בישראל כ־1.2 מיליון בני 65 ומעלה, שהם כ-13% מתושבי המדינה; בשנת 2050 צפויים לחיות בה כ-2 מיליון אזרחים ותיקים, שיהיו כ-15% מאוכלוסיית המדינה.

חלוקת האחריות לא ברורה

בביקורת נמצא כי אף שחלף יותר מעשור מאז הגדירה הממשלה את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה כיעד אסטרטגי, משרדי הממשלה עדיין לא גיבשו מענה מערכתי מתואם, וחלוקת האחריות בין הגופים השונים אינה ברורה - דבר היוצר פערים בביצוע המדיניות. כך, למרות הגידול הצפוי במספר הזקנים, מספר הרופאים הגריאטריים ומיטות האשפוז אינם מספקים את הצרכים. קופות החולים מיישמות באופן חלקי פעולות מניעה שנועדו לשמר את בריאות הזקנים ואת עצמאותם; פעולות אלו ממוקדות בעיקר בקרב חולים ושבריריים ואינן מנוצלות די הצורך למניעת מחלות ולשימור בריאותם של הזקנים הבריאים.

תחומים נוספים - כמו הכנה לפרישה, תעסוקה, התנדבות ופעילויות להפגת בדידות - אינם מנוהלים בתיאום ובאופן מקיף, וחסרים בהם יעדים ברורים ומנגנוני תיאום בין-משרדי.

תשלום גמלאות סיעוד גדל פי שלושה ל-21 מיליארד שקל בתוך 7 שנים

אחד מכל שלושה קשישים בישראל (כ-392,000 בני אדם) מוגדר כסיעודי - כלומר, על פי ההגדרה, הוא תלוי באחרים כדי לתפקד.

המבקר מצא כי מאז החלה הרפורמה בסיעוד בשנת 2018 , שיעור מקבלי גמלת הסיעוד כמעט הוכפל: מ-16% מהקשישים בשנת 2018 ל-30% מהקשישים בשנת 2025. וכתוצאה מכך, ההוצאה על תשלום הגמלאות גדלה פי שלושה: מ-7 מיליארד שקל בשנת 2018 ל-21 מיליארד שקל בשנת 2025.

הערכת תלות מאפשרת לקבוע את גובה הגמלה שכל קשיש זכאי לקבל, על פי רמת התפקוד שלו. אך ישראל היא המדינה היחידה ב-OECD שקובעת את הערכת התלות על סמך מסמכים רפואיים בלבד, במקום לפגוש את הקשישים עצמם.

בט"ל קובע רמת סיעוד גבוהה מקופת החולים

העובדה הזו עולה ביוקר, קובע אנגלמן. המבקר מצא שב-75% מהמקרים, הביטוח הלאומי קבע רמת סיעוד גבוהה מזו שנקבעה בקופת החולים - וכתוצאה מכך שילם 9.5 מיליארד שקל יותר מכפי שהיה אמור לשלם. בקצב הזה, בשנת 2035 לביטוח הלאומי ייגמר הכסף לשלם קצבאות אזרח ותיק, נכות  וסיעוד לכל הזכאים להן על פי החוק.

בביקורת עלה גם כי קיימים סיכונים משמעותיים ליציבות קרנות המבוטחים בביטוח הסיעודי דרך קופות החולים, וכי סיכונים אלו אינם מוצגים בשקיפות לציבור. עוד עלה בביקורת כי מבנה הביטוח הסיעודי דרך קופות החולים הקיים לאחר השינויים שערכה רשות שוק ההון בביטוחים אלו, משלב מאפיינים ציבוריים ופרטיים באופן שמשאיר את הציבור ללא היתרונות של ביטוחים ציבוריים, אך גם ללא היתרונות של ביטוחים פרטיים: אף גוף אינו נושא בסיכונים הנובעים מהביטוח, אף גוף אינו מפרסם את גובה קרנות המבוטחים, ואין אף גוף רגולטורי אחד האחראי על כל ההיבטים של הביטוח.

דרושה תוכנית לאומית

כדי לטפל בהזדקנות האוכלוסייה בישראל בצורה המיטבית נדרשת היערכות לאומית מוקדמת. המבקר ממליץ כי גופי הממשל הרלוונטיים, ובהם משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות, משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי, וכן המוסד לביטוח לאומי, יגבשו תוכנית לאומית רב-שנתית אופרטיבית. השקעה במניעת הידרדרות רפואית, במניעת הידרדרות תפקודית-קוגניטיבית ובהזדקנות מיטבית - באמצעות טיפולים מונעים, שמירה על בריאות גופנית ותפקודית, עידוד אורח חיים פעיל, הכנה לפרישה, תעסוקה והתנדבות - תסייע לדחות את התלות התפקודית, לצמצם את תוחלת החיים בחולי, לחזק את עצמאותם ורווחתם של האזרחים הוותיקים ולייעל את ההוצאה הציבורית על בריאות וסיעוד.

השקעה במניעה כאמור תתרום להשתלבות של האזרחים הוותיקים בחברה באמצעות פעולות כמו התנדבות ותאפשר להם לתרום לכלכלת המדינה גם לאחר פרישתם.

החלטות מבוססות על שיקולים קצרי טווח

עוד טוען המבקר, כי חלק מההחלטות המינהליות בכל הנוגע לטיפול הסיעודי מבוססות על שיקולים קצרי טווח, בין של בט"ל בכל הנוגע להערכת התלות באמצעות מסמכים בלבד ובין של רשות שוק ההון בכל הנוגע לקרנות המבוטחים בביטוח סיעודי בקופות החולים. כתוצאה מכך, כלל המענים הקיימים למתן סיוע בשירותים ובכסף לטובת הטיפול בסיעודיים אינם יציבים בטווח הארוך, וקיימת סכנה כי לא יצליחו לתת את הסיוע הדרוש לתושבי ישראל לאורך זמן.

לטענת אנגלמן, בהסתכלות צופה פני עתיד על תהליכי הזדקנות האוכלוסייה, ובפרט על הגידול הצפוי במספר הקשישים הסיעודיים, עולה החשש שלמערך הביטוח הסיעודי בישראל אין יכולת בת קיימה לספק את הנדרש לתושבי ישראל בעת הגעה למצב סיעודי.

על כן נדרש כי ממשלת ישראל, ובכלל זה בט"ל ומשרד האוצר, יפעלו כבר כעת כדי לייצב את המנגנונים של מערך הביטוח הסיעודי ולהבטיח כי גם בשנים הבאות הקשישים הסיעודיים יקבלו את המענה הראוי לצורכיהם.

מהמוסד לביטוח לאומי נמסר בתגובה: "כפי שאמר המבקר, יש במדינה למעלה מ-1.2 מיליון אזרחים ותיקים שתוחלת החיים שלהם עלתה ב-16% בשנים האחרונות. כמו – כן, כל ביטוחי הסיעוד הפרטיים(!) בוטלו כי להם יש שורת רווח והם הבינו שאוכלוסייה גדולה כ"כ שחיה (תודה לאל) במשך שנים רבות משמעותה סיוע ארוך יותר, ודורש תקציב גדול יותר. 

למזלנו, הביטוח הלאומי הוא לא חברה פרטית ולא מציג שורות רווח על גבם של האזרחים אלא מחויב לתת שירות למקימי המדינה ששילמו כל חייהם ביטוח לאומי וזכאים לקצבה ביום שמצבם הבריאותי נדרש לכך. 

קצבאות הסיעוד עברו רפורמה בשנת 2018 לאחר שנים שאזרחים ותיקים לא קיבלו את כספם ולאחר ביקורת ציבורית קשה על ההתנהלות מולם, ומבקר המדינה כתב על כך רבות ובעקבות כך, הרפורמה יצאה אל הפועל. 

זה הזמן להזכיר שקצבאות הסיעוד מותנות ברף הכנסות וניתנות לנזקקים ביותר וזה גם הזמן להזכיר שקצבאות הזיקנה לא עלו יותר מעשור, כאשר המציאות הכלכלית השתנתה מן הקצה אל הקצה. 

תפקיד הביטוח הלאומי הוא לשמור ולהגן על האזרחים הותיקים ולתת להם סיוע בזכות ולא בחסד".