סקירת השווקים | גוגל קלאוד מזנקת ב-103%, הנפט מסבך את הפד והחשמל מאיים לעכב את מרוץ ה-AI 

ויולטה טודורובה: גוגל קלאוד מזנקת ב-103%, אבל תזרים המזומנים נלחץ: הנפקת Anthropic תבחן את גבולות התמחור.

פול מרינו: 3.7% אינפלציה מול 29 אלף משרות: הנפט, לא רק הפד, יכתיב את הסיכון בוול סטריט.

סילביה יבלונסקי: המחסום הבא של מהפכת ה-AI אינו השבב: הוא החשמל.

גוגל קלאוד מזנקת ב-103%, אבל תזרים המזומנים נלחץ: הנפקת Anthropic תבחן את גבולות התמחור

ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בכירה ב-Leverage Shares

השבוע, לדבריה של ויולטה טודורובה, ענקיות הטכנולוגיה סיפקו תשובה לשאלה שהעסיקה את וול סטריט בשנתיים האחרונות: האם ההשקעות האדירות בבינה מלאכותית כבר מייצרות הכנסות? Azure של מיקרוסופט צמחה ב-48% לעומת השנה שעברה; הכנסות Google Cloud זינקו ב-103% ל-30.7 מיליארד דולר; ו-AWS של אמזון צמחה ב-39% ל-46 מיליארד דולר. גם הרווחיות השתפרה: שיעור הרווח התפעולי של Google Cloud הגיע ל-36.2%, לעומת 23.7% שנה קודם לכן, והרווח התפעולי של AWS עלה ב-55%. מבחינת טודורובה, אלה כבר לא רק הבטחות לגבי ה-AI, אלא הכנסות ורווחים בפועל אצל ספקיות תשתיות הענן.

אבל טודורובה מזהירה שהמשקיעים מחליפים שאלה: לא עוד כמה הכנסות ה-AI יוצר, אלא כמה מזומנים נשארים אחרי בניית התשתיות. מיקרוסופט שילמה ברבעון 39.4 מיליארד דולר במזומן על רכוש וציוד; הוצאות ההון של אלפאבית הגיעו לכ-51.4 מיליארד דולר, ובאותו רבעון היא רשמה תזרים מזומנים חופשי שלילי של כ-9.1 מיליארד דולר, שהושפע גם מגורמים נוספים; ואמזון הציגה תזרים חופשי שלילי של 42.4 מיליארד דולר ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר. להערכתה, חברות הענק עדיין יכולות לממן את המרוץ בזכות עסקי הליבה הרווחיים שלהן, אך האטה בצמיחת הענן תחדד את תגובת השוק. המדד הקריטי לשנה הקרובה, לשיטתה, הוא תזרים המזומנים החופשי.

את המבחן הבא של תמחור ה-AI טודורובה מזהה בתשקיף שפרסמה Anthropic ב-26 באוקטובר לקראת הנפקה בנאסד"ק תחת הסימול ANT. החברה הציגה הכנסות של כ-16.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, לעומת כ-1.2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה, לצד הפסד תפעולי של כ-693 מיליון דולר. ההפסד הנקי המדווח, כ-80.7 מיליארד דולר, מחייב הבחנה חשובה: כ-72.4 מיליארד דולר ממנו נבעו בעיקר משינויי שווי חשבונאיים של מכשירים המירים ונגזרים, ולא משריפת מזומנים תפעולית בהיקף זה. התשקיף מפרט גם התחייבויות לתשלומים עתידיים בהיקף של כ-417 מיליארד דולר במסגרת חוזי מחשוב ותשתיות חדשים ומתוקנים שנחתמו מאז סוף 2025.

להערכת טודורובה, הנפקה בשווי שעל פי דיווחים עשוי להגיע ל-1.5 עד 2 טריליון דולר תהיה מבחן לתיאבון של השוק לסיכון: פתיחה חזקה תוכל לתמוך גם בהנפקות AI נוספות, אך לא בהכרח תבטיח תשואה למי שיקנה ביום הראשון. היא מזכירה את SpaceX, שהונפקה ביוני ב-135 דולר למניה, טיפסה בהמשך לשיא של מעל 225 דולר ואז נסוגה בחדות. גם מבנה השליטה מחייב תשומת לב: מייסדי Anthropic צפויים להחזיק יחד בכ-50.1% מכוח ההצבעה בנושאים הכלליים, ובמקביל נאמנות ייעודית תהיה רשאית למנות רוב בדירקטוריון. מבחינת טודורובה, השאלה למשקיעים אינה רק עד כמה הטכנולוגיה מבטיחה, אלא איזה מחיר ואילו זכויות הם מקבלים תמורת החשיפה אליה.

3.7% אינפלציה מול 29 אלף משרות: הנפט, לא רק הפד, יכתיב את הסיכון בוול סטריט

פול מרינו, סמנכ"ל ההכנסות ב-Themes ETFs

הפדרל ריזרב הותיר ב-28 באוקטובר את טווח הריבית על 3.75%-4%, ברוב של עשרה מול שניים, כששני חברים תמכו דווקא בהעלאה של רבע נקודת אחוז. מבחינת פול מרינו, האיתות החשוב אינו ההחלטה עצמה, אלא הפער המתרחב בין הפעילות הכלכלית לבין שוק העבודה: האינפלציה השנתית עלתה בספטמבר ל-3.7%, אך אינפלציית הליבה עמדה על 2.6%; מדד מחירי האנרגיה עלה ב-5.2% בתוך חודש; ולמשק האמריקאי נוספו רק 29 אלף משרות בספטמבר, עם אבטלה של 4.2%.

מרינו סבור שזהו מלכוד מוניטרי שנובע בחלקו מזעזוע היצע: עליית מחירי האנרגיה על רקע המלחמה במזרח התיכון והסיכון לנתיבי שיט אינה בעיה שהעלאת ריבית יכולה לפתור. הריבית מסוגלת לצנן ביקוש, אך לא להוסיף חביות נפט לשוק או לפתוח נתיבי אספקה. לכן הוא מעריך שהפד יעדיף להותיר את הריבית ללא שינוי בטווח הקרוב. העלאה נוספת תיעשה סבירה יותר אם גם אינפלציית הליבה או הציפיות ארוכות הטווח יעלו, בעוד הפחתה נראית לא סבירה כל עוד האינפלציה הכוללת גבוהה. לדבריו, הפסקת אש או שיקום האספקה עשויים להשפיע על מסלול המחירים יותר מעוד החלטת ריבית.

סביב בחירות האמצע בארה"ב ב-3 בנובמבר, מרינו מזהיר מפני קריאה פשטנית של ניצחון דמוקרטי כתרחיש שלילי לשוק. הסקרים מצביעים על יתרון דמוקרטי, אך התוצאה והשליטה בסנאט עדיין אינן ודאיות. גם אם הדמוקרטים יזכו בבית הנבחרים, נשיא רפובליקני בעל זכות וטו יגביל את היכולת לשנות במהירות חקיקה ומסים. לשיטתו, השינוי המוחשי יותר עשוי להיות בפיקוח על חברות הטכנולוגיה, בתמריצים לתשתיות ובמחירי החשמל של מרכזי הנתונים. סיכוני הנפט, האינפלציה והתעסוקה עשויים להיות חשובים יותר למניות מההרכב הפוליטי עצמו.

מרינו מסמן ארבעה מוקדים לשבוע המסחר הקרוב: תוצאות הבחירות ביום שלישי; דוחות אפל ופלנטיר ביום שני ודוחות AMD ביום שלישי, שייבחנו את איתנות הביקוש והשקעות ה-AI; דוח התעסוקה לאוקטובר שיתפרסם ביום שישי, 6 בנובמבר; וההתפתחויות סביב איראן ומצר הורמוז. ביום שישי נסחר חוזה ברנט לדצמבר סביב 117 דולר לחבית, על רקע אירועי ביטחון בנתיב השיט. להערכתו, החרפה ביטחונית עלולה לתדלק מחדש את האינפלציה ולצמצם את מרחב הפעולה של הפד, בעוד התקדמות מדינית עשויה לייצר את התגובה ההפוכה. זו הסיבה שלדעתו הנפט עשוי להפוך לגורם המטלטל ביותר בשבוע הבחירות.

המחסום הבא של מהפכת ה-AI אינו השבב: הוא החשמל

סילביה יבלונסקי, מנהלת ההשקעות הראשית ב-Defiance ETFs

סילביה יבלונסקי מזהה שינוי במפת ההזדמנויות של שוק הבינה המלאכותית: מעבר מחברות שמבטיחות ליהנות מהמהפכה בעתיד לחברות שמספקות כבר עכשיו את הרכיבים שבלעדיהם אי אפשר להפעיל אותה. לדבריה, ספקיות מעבדים, זיכרון ותשתיות מחשוב מצליחות לתרגם את הביקוש להכנסות כיום; חברות הענן הגדולות, לעומתן, בונות קיבולת בהיקפים עצומים מתוך ציפייה להכנסות ולשיפור בפריון בשנים הבאות. ההבדל בין מי שמרוויחה מהקמת התשתית כעת למי שתידרש להוכיח תשואה עליה בעתיד הוא מרכזי לבחירת מניות.

אלא שלדברי יבלונסקי, צוואר הבקבוק המתפתח אינו בהכרח מחסור בשבבים מתקדמים. הזמינות של חשמל, חיבורים לרשת, שנאים, מערכות קירור וציוד הולכה יכולה להכריע כמה מהר מרכז נתונים חדש יתחיל לעבוד. מבחינת המשקיע, המשמעות היא שהחשיפה ל-AI אינה חייבת להסתכם במיקרוסופט, גוגל או יצרניות שבבים: גם החברות שמאפשרות לתשתיות לצרוך אנרגיה ולפזר חום עשויות ליהנות ממחזור השקעות ארוך.

יבלונסקי מציינת כדוגמאות לתחומים ולחברות מעניינות את Nvidia בתחום כוח המחשוב, Micron בזיכרון מהיר ו-Vertiv במערכות קירור ותשתיות חשמל, לצד ספקיות ציוד לרשת החשמל. אלה, לדבריה, חוליות שונות בשרשרת הערך של ה-AI, והסיכויים שלהן אינם תלויים באותו לוח זמנים להחזר השקעה. להערכתה, השוק ימשיך להבחין יותר בין צמיחת הכנסות מוכחת לבין השקעה מסיבית שעדיין לא הבשילה.

גם אם בחירות האמצע יובילו לפיקוח הדוק יותר על חברות טכנולוגיה או על מרכזי נתונים, יבלונסקי סבורה שהצורך להגדיל קיבולת חשמל, לשדרג רשתות ולהקים מערכות קירור לא ייעלם. היא מעריכה כי מודרניזציה של רשת החשמל וחשמול תעשייתי עשויים להיות נושאי השקעה בעלי עמידות פוליטית יחסית, גם כאשר המדיניות משתנה. מבחינתה, עליית הריבית אינה שוללת עליות במניות של חברות שמציגות צמיחה ברווחים, אך היא מחייבת זהירות גדולה יותר בחברות ממונפות שתמחורן נשען על מימון זול.