האם 2026 תהיה שנת 2022 נוספת? כשהאינפלציה והנפט מאיימים על המניות ועל האג"ח הממשלתיות 

*המחירים הם הנחות לבדיקת רגישות, ולא תחזיות שוק.*

יש לזכור שגם בהסלמה ביטחונית מחירי הנפט אינם חייבים לעלות בכל יום. שחרור מלאים, שינויי סנקציות וציפיות לביקוש חלש יכולים למתן את המחיר. השאלה החשובה היא האם תתרחש עלייה ממושכת בעלויות האנרגיה, ולא רק זינוק זמני.

6. מדוע עליית הנפט יכולה להפיל מניות ואג"ח יחד?

ההשפעה על המניות מתחילה ברווחיות החברות. נפט יקר מעלה את עלויות התחבורה, התעשייה, הייצור וההפצה. חברות שאינן מסוגלות להעביר את מלוא ההתייקרות לצרכנים צפויות לסבול משחיקה ברווחיות. במקביל, משקי הבית נאלצים להפנות חלק גדול יותר מהכנסתם לדלק, חשמל ושירותים חיוניים, ולכן מצמצמים רכישות אחרות.

מבחינת האג"ח, האיום המרכזי הוא התבססות ציפיות אינפלציוניות גבוהות.

אם הבנק המרכזי מעריך שהאינפלציה תישאר מעל יעדו, הוא עשוי להותיר את הריבית גבוהה ואף להעלות אותה. עליית תשואות השוק גורמת לירידת מחירי האג"ח הקיימות.  אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים רגישות במיוחד לשינויים בתשואות. לדוגמה, אג"ח בעלת מח"מ אפקטיבי של שמונה שנים עשויה לאבד כ־8% ממחירה בעקבות עלייה של נקודת אחוז אחת בתשואה לפדיון, בקירוב ולפני השפעות נוספות. עם זאת, אם ההסלמה תוביל דווקא למיתון חריף ולביקוש מוגבר לנכסים בטוחים, אג"ח ממשלתיות עשויות לעלות. לכן אין להסיק שהמשך המלחמה יביא בהכרח לירידות משותפות.

7. האם 2026 דומה יותר ל־1974 או ל־2022?

שנת 2022 מייצגת בעיקר משבר של הידוק מוניטרי מהיר, שבו האינפלציה ועליית הריבית פגעו בשני האפיקים. השנים 1973–1974 מייצגות זעזוע היצע אנרגיה, שפגע בצמיחה והוביל לשחיקה חריפה של התשואות הריאליות. הסיכון המרכזי ב־2026 הוא שילוב בין שני המנגנונים.

אם הנפט יישאר יקר, האינפלציה תמשיך לעלות והפד יבחר במדיניות מרסנת, עלולים להיווצר תנאים שבהם גם המניות וגם האג"ח הממשלתיות יאבדו מערכן.

מנגד, קיימים הבדלים משמעותיים בין התקופות, ובהם מבנה שוק האנרגיה, רמות הריבית ההתחלתיות, רווחיות החברות והמצב הפיננסי של משקי הבית. 

לכן השוואה היסטורית היא כלי להבנה וניתוח הסיכונים הקיימים , אך אינה תחזית לעתיד .

8. המשמעות לניהול תיק ההשקעות

הלקח המרכזי מההיסטוריה הוא שאין להסתפק בהנחה שאג"ח ממשלתיות ל־10 שנים תמיד יגנו על תיק מניות.

בתקופה של אי־ודאות אינפלציונית ראוי לבחון את רגישות התיק לשינויים בריבית, את המח"מ, את היקף הנזילות ואת החשיפה הכוללת לענפים המושפעים ממחירי האנרגיה. אג"ח קצר יותר עשוי לצמצם את רגישות המחיר לעליית ריבית. אג"ח ממשלתיות צמודות אינפלציה מסוג TIPS עשויות לספק הגנה מסוימת מפני אינפלציה בלתי צפויה, אך גם הן חשופות לשינוי בתשואות הריאליות. זהב, סחורות וחשיפה מוגבלת לחברות אנרגיה יכולים לתרום לפיזור בתרחישים מסוימים, אך אינם מבטיחים תשואה חיובית בזמן משבר.

ניהול נכון של הסיכון מחייב בחינה של מספר תרחישים ולא הסתמכות על אירוע היסטורי יחיד.

9. סיכום: האיום המרכזי הוא שחיקת כוח הקנייה

כמעט מאה שנות נתונים מלמדות כי ירידות נומינליות משותפות במניות ובאג"ח ממשלתיות ל־10 שנים הן אירוע נדיר יחסית. אולם בתקופות של אינפלציה גבוהה הסיכון לפגיעה משותפת בתשואות הריאליות גדול יותר.

שנת 2022 ממחישה את הסכנה שבהעלאות ריבית חדות. משבר הנפט של 1973–1974 ממחיש את הסכנה שבהתייקרות אנרגיה ובשחיקת כוח הקנייה. אם ההסלמה מול איראן והחות'ים תימשך ותגרום לזינוק ממושך במחירי הנפט, הסיכון ששני המנגנונים יפעלו יחד בשנת 2026 יגדל.

השאלה אינה רק האם המניות והאג"ח ירדו באותה שנה, אלא האם תיק ההשקעות מסוגל לשמור על כוח הקנייה של המשקיע בתקופה ממושכת של אינפלציה, ריבית גבוהה וחוסר יציבות גיאופוליטית. זהו מבחן חשוב יותר מאשר עצם קיומה של תשואה נומינלית חיובית.

מרווחים שוקי הון בע"מ.

קובי אליסוף – מנכ"ל.       

יאיר מור – כלכלן ואנליסט.

המאמר מבוסס על נתונים היסטוריים ומידע שהיה זמין עד 15 באוקטובר 2026. כל הנתונים בדולר אמריקאי. תשואות האג"ח ההיסטוריות הן תשואות כוללות של אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים, ולא של מדד AGG. הנתון החלקי ל־2026 מתייחס למדד אג"ח בטווח 7–10 שנים כקירוב..

מקורות נבחרים – מחלקת מחקר א.ב. מרווחים שוקי הון:
1.    Aswath Damodaran, Stern School of Business, New York University (NYU) – Historical Returns on Stocks, Bonds and Bills: 1928–2025 (Annual Total Returns of S&P 500 and 10-Year U.S. Treasury Constant Maturity).
2.    U.S. Bureau of Labor Statistics (BLS) – Consumer Price Index (CPI) Historical Data & Monthly Reports: All Urban Consumers (1970–1975, 2021–2026).
3.    Federal Reserve Bank of St. Louis (FRED Economic Data) – 10-Year Treasury Constant Maturity Rate (DGS10) and Effective Federal Funds Rate (EFFR).
4.    Federal Reserve Bank of St. Louis (FRED Economic Data) – Historical Inflation-Adjusted (Real) Bond Yields & 10-Year Breakeven Inflation Rate.
5.    U.S. Energy Information Administration (EIA) – World Oil Transit Chokepoints: Strait of Hormuz and Bab el-Mandeb Strategic Maritime Flows Analysis.
6.    U.S. Energy Information Administration (EIA) – Short-Term Energy Outlook (STEO) & Brent Crude Spot Price Benchmarks.
7.    International Energy Agency (IEA) – Global Oil Market Reports: Supply Disruptions, Middle East Geopolitical Risk Premia, and Spare Capacity Assessments.
8.    Bank for International Settlements (BIS) – Macroeconomic Risks and Cross-Asset Correlations: When the Stock-Bond Diversification Benefit Breaks Down, BIS Quarterly Review.
9.    S&P Dow Jones Indices – S&P 500 Total Return Index (SPTR) Historical Performance and Methodology (1928–2026).
10.    Bloomberg Index Services Limited (BISL) – U.S. Intermediate Government / Treasury 7–10 Year Index & Bloomberg US Aggregate Bond Index Analytics (YTD 2026 Tracking).
11.    Federal Reserve Board of Governors – Monetary Policy Reports to the Congress and Summary of Economic Projections (SEP), 2022–2026.

מסמך זה הוכן על ידי חברת א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ למטרות אינפורמטיביות והעשרה כללית בלבד. אין לראות במסמך זה, כולו או חלקו, משום ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, המלצה או הזמנה לרכוש או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. הנתונים והמידע המובאים במסמך אינם מהווים תחליף לייעוץ או ניהול השקעות אישי המתחשב בצרכיו, מטרותיו, מצבו הפיננסי ופרופיל הסיכון של כל אדם. א.ב. מרווחים שוקי הון בע"מ וכל מי מטעמה אינם אחראים לכל נזק, הפסד או הוצאה שייגרמו עקב הסתמכות על האמור במסמך זה. החברה מנהלת תיקי השקעות ועשויה להחזיק, לקנות או למכור עבור לקוחותיה או עבור עצמה את ניירות הערך והנכסים המוזכרים במסמך זה מעת לעת.