הצעת משרד האוצר: צמצום הפטור ממס על הפנסיה 

בחודש שעבר פרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר את דו"ח ניתוח המדיניות של הטבת המס לחיסכון פנסיוני בישראל וציין כי הטבת המס לחיסכון פנסיוני היא הטבת המס הגבוהה בישראל וניכר שהיא גבוהה גם בהשוואה בינלאומית.

לפי נתוני הדו"ח, נכון לשנת 2024 סך ההטבות הפנסיוניות מוערכות בכ-34 מיליארד שקל בשנה. (מהן כ- 9 מיליארד שקל הפרשות לביטוח הלאומי) – כשליש מסך הטבות המס בישראל.

שיעור הטבת המס ביחס להפקדות לפנסיה בישראל גבוה בהשוואה למדינות ה- OECD בכל רמות השכר. על פי הדו"ח, ישראל ממוקמת ראשונה במדד זה עבור בעלי שכר ממוצע; ובמקום העשירי עבור משתכרים בגובה 4 פעמים השכר הממוצע.

הטבת המס לחיסכון פנסיוני בישראל היא רגרסיבית

עוד עולה מנתוני הדו"ח כי הטבת המס לחיסכון פנסיוני בישראל היא רגרסיבית - כלל הטבות המס לפנסיה שניתנות לאורך חיי החוסך (מהוונות) גבוהות פי 4 בעשירון השכר העליון ביחס לעשירון ה- 5 ופי יותר מ- 40 ביחס לעשירון התחתון.

כך, ההטבה לעשירון העליון מהווה 28% מסך ההטבות לחוסכים ושל שני העשירונים העליונים כמחצית (47%).

הרגרסיביות הגבוהה של הטבת המס על הפנסיה נובעת מכך שהיא ניתנת בעיקר לבעלי הכנסות גבוהות, בעוד שמי שמרוויחים פחות לא נהנים ממנה בצורה משמעותית. העשירונים העליונים מקבלים חלק ניכר מההטבה, כאשר למשל, העשירון העליון מקבל הטבות מס בשווי משמעותי מאוד ביחס להכנסתו לעומת העשירונים התחתונים.

הטבות המס עולות באופן ניכר עם רמת השכר

בשלב ההפקדה לפנסיה, שהוא חלק משמעותי מסך ההטבות, גובה ההטבה החודשית הממוצעת שניתנת לעשירון העליון מוערכת בכ-2,370 שקל - פי 6 מהעשירון ה-5 ויותר מפי 100 מעשירון השכר התחתון.

הטבות המס הפנסיוניות ביחס להפקדה לפנסיה (או ביחס להכנסה) עולות באופן ניכר עם רמת השכר.

מיותרות ההטבה

עוד טוען האוצר, על פי הדו"ח, כי הטבת המס מיותרת. מאחר שקיימת חובה לחיסכון פנסיוני בישראל, משרד האוצר טוען שההטבה אינה נחוצה כדי להבטיח קיום בכבוד בגיל הפרישה עבור העובדים. חובת ההפרשה לפנסיה עד השכר הממוצע מבטיחה חיסכון הולם לרוב האוכלוסייה, כך שההטבה הניתנת מעבר לכך משרתת בעיקר את בעלי ההכנסות הגבוהות.

לאור כל אלו, ממליץ משרד האוצר לשנות את הטבות המס על הפנסיה על ידי רפורמה בהטבות המס לחיסכון הפנסיוני בישראל שתצמצם את עלויות ההטבות ותפחית את רגרסיביותן.

בין הצעות המרכזיות של האוצר: מעבר מ"ניכוי לזיכוי* – במנגנון הניכוי הנוכחי, ההפקדות לפנסיה מופחתות מההכנסה החייבת במס, כך שהחיסכון במס גדל עם שיעור המס השולי של העובד. כלומר, בעלי הכנסות גבוהות יותר זוכים להטבה משמעותית יותר, מה שיוצר רגרסיביות. במעבר לזיכוי, ההטבה תינתן כהפחתה ישירה בסכום המס שמשלם העובד, ללא תלות בשיעור המס השולי, וכך תשמור על שוויון יחסי בין בעלי הכנסות שונות. שינוי זה יוביל לשוויון ושקיפות, על פי משרד האוצר, שכן הזיכוי הוא אחיד - כל העובדים ייהנו מהטבת מס שווה על ההפקדות, ללא תלות בהכנסתם.

הצעה נוספת שמעלה משרד האוצר היא לפישוט מערכת המס, כלומר יעילות בניהול המערכת, עם צורך מופחת בהתאמות לפי שיעורי מס שונים.

עוד האוצר מציע הפחתת תקרות להפקדות מוטבות. בהצעה זו הכוונה היא לקבוע גבולות להפקדות המוטבות כך שההטבות יוגבלו, לדוגמה עד לגובה השכר הממוצע במשק, דבר אשר יצמצם את ההטבות בעיקר לעשירונים הגבוהים.

הורדת שיעור ההטבה בהפקדה, היא הצעה נוספת של האוצר לגבי החיסכון הפנסיוני, כשהכוונה היא לצמצום הטבות המס הניתנות בשלב ההפקדה והמשיכה. בדרך זו ההטבות יפגעו פחות בבעלי הכנסות נמוכות ויצמצמו את הסבסוד לבעלי הכנסות גבוהות.

בנוסף מוצע על ידי האוצר, מהלך של איחוד תקרות ההטבה – יצירת תקרת שכר אחידה שתגדיר את סכום ההפקדות המוטבות, ללא תקרות שונות להפקדות העובד והמעסיק. כך יתקבל מבנה שוויוני ואחיד יותר בין כל העובדים והמעסיקים.

האוצר מציע בנוסף, הפחתת הטבות על רווחי הון, כלומר ביטול או צמצום הפטור ממס על רווחי הון המצטברים בחיסכון הפנסיוני, כדי להקטין את העלות למדינה ולצמצם את השפעת ההטבה לבעלי הכנסות גבוהות בלבד.

החיסכון הפיסקלי עומד במרכזן של ההצעות להפחתת ההטבות לבעלי הכנסות גבוהות מתוך הנחה שהדבר יווביל להפחתה משמעותית של עלויות התקציב.

על פי האוצר, הצעדים הללו, ובעיקר המעבר מניכוי לזיכוי, נועדו להפוך את מערכת הטבות המס לשוויונית ויעילה יותר, תוך הפחתת העומס על התקציב וחיזוק יכולת החיסכון לעתיד בקרב כל שכבות ההכנסה.

שי בן שמואל, שותף מנהל במשרד 'בן שמואל רואי חשבון' מקבוצת Daxin Global, ורו"ח שלומי נגדאי ממשרד 'בן שמואל רואי חשבון' מקבוצת Daxin Global, אומרים: "ישנן שלוש גישות שהאוצר מציע ליישם".

"הגישה הראשונה, היא ביטול מוחלט של הפטור", מסבירים רואי החשבון מקבוצת Daxin Global, "במודל זה, הפטור ממס רווחי הון על הרווחים בחיסכון הפנסיוני יבוטל לחלוטין. כלומר, כל הרווחים הריאליים יחויבו במס של 25%, בדומה למס רווחי הון על השקעות רגילות בשוק ההון.

"כדי להמחיש זאת, נשתמש בדוגמה שבה חוסך צבר רווח ריאלי של 100,000 שקל לאורך תקופה מסוימת בחיסכון הפנסיוני שלו.

"בגישה הראשונה, ביטול מוחלט על הפטור ממס, כשהרווח הריאלי של החוסך הוא 100,000 שקל. כתוצאה מכך, החוסך ישלם 25,000 שקל מס על רווחי ההון, ויישאר עם 75,000 שקל בלבד".

הגישה השנייה היא פטור מדורג או חלקי, לפי רואי החשבון, "אפשרות זו היא להפחית את הפטור כך שחלק מהרווחים יישארו פטורים ממס וחלקם יחויבו במס. לדוגמה, אם נקבע פטור של 50%, רק מחצית מהרווחים תחויב במס רווחי הון.

"באותה הדוגמה הנ"ל, כשהרווח הריאלי של החוסך הוא 100,000 שקל, הסכום החייב במס הוא 50% מהרווח - 50,000 שקל. במקרה זה, החוסך ישלם 12,500 שקל מס על הרווחים ויקבל פטור על המחצית השנייה, כך שיישאר לו סכום גבוה יותר – 87,500 שקל לאחר המס".

מהי האפשרות השלישית?

"האפשרות השלישית היא מיסוי רווחי הון לעשירונים גבוהים בלבד", הם מציינים, "בגישה זו, מיסוי רווחי ההון יחול רק על בעלי הכנסות גבוהות, לדוגמה מהעשירון העליון, בעוד ששאר החוסכים ייהנו מפטור מלא. במקרה זה.

"נניח שהחוסך הוא בעשירון העליון ולכן יחויב במס. לפי הדוגמה, הרווח הריאלי שלו הוא 100,000 שקל, "חוסכים מהעשירונים הגבוהים ישלמו במקרה זה 25,000 שקל מס על הרווחים, בעוד שחוסכים בעשירונים נמוכים ייהנו מפטור מלא וישמרו את כל 100,000 שקל הרווחים ללא מס".

מה דעתכם על הרפורמה במיסוי הפנסיה שמציע האוצר?

"הצעדים הללו, במיוחד כאשר הם מיושמים יחד, מיועדים ליצור מערכת הטבות שוויונית יותר, שבה הפטור ממס רווחי הון אינו מיטיב באופן משמעותי יותר עם בעלי הכנסות גבוהות. ביטול או הפחתת הפטור יפחיתו את העלות התקציבית של ההטבות ויתמכו באיזון תקציבי, תוך שמירה על תמריץ לחסוך לפנסיה גם בקרב בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות", הם אומרים.