חברות טכנולוגיה מובילות כמו OpenAI, Google ו- xAI נאבקות על גיוס ושימור חוקרים של בינה מלאכותית מהשורה הראשונה, המכונים כמהנדסי פי 10,000 – להם מציעים חבילות שכר מרשימות. זה הביקוש לכשרונות בתחום מגיע לשיאים חדשים וכולל בונוסים של מיליונים ומניות בשווי של עשרות מיליוני דולרים.
מה זה אומר?
תחום הבינה המלאכותית כבר לא סובב רק סביב מכונות אלא בעיקר סביב האנשים, ובפרט אלו שהכישורים שלהם שווים מיליונים. חוקרים בכירים ב-OpenAI יכולים להרוויח מעל 10 מיליון דולר בשנה, כולל בונוסים נדיבים ואופציות הון, במיוחד אם הם מקבלים הצעות ממתחרים.
Google DeepMind מציעה חבילות של 20 מיליון דולר עם מסלולי הענקת מניות מהירים יותר.
גם אלון מאסק מגביר את המאמצים שלו לגייס כישרונות בתחום הבינה המלאכותית כחלק מהתחרות הגוברת בין חברות טכנולוגיה מובילות. מאסק עצמו מעורב באופן אישי בגיוס, כולל שיחות ישירות עם מועמדים פוטנציאליים, במטרה לחזק את צוותי הפיתוח של xAI. ספציפית, מאסק מתכנן להעסיק אלפי מדריכי AI שתפקידם יהיה לאמן את הצ'אטבוט .Grok המשרות כוללות תפקידים זמניים במשרה מלאה תוך התמקדות בהעשרת המודל בידע רב-תחומי, כולל משפטים ומדעים מדויקים.
xAI מחפשת מהנדסי תוכנה מנוסים, במיוחד בתחומים כמו Rust ו-Kubernetes, כדי לשפר את היכולות והאמינות של המערכות שלה. הגישה של מאסק מתמקדת בכישרון וביכולת, ולא בהכרח בהשכלה פורמלית, מה שמאפשר גיוס של מועמדים מרקע מקצועי מגוון. ניכר שהמאבק המתעצם על כישרונות בתחום הבינה המלאכותית מדגיש את החשיבות הגוברת של מומחים בתחום זה, ואת הנכונות של חברות להשקיע משאבים משמעותיים בגיוס ושימור עובדים מובילים.
מגמות אזוריות בגיוס כישרונות AI
באסיה, הודו מובילה עם כ-600,000 אנשי מקצוע בתחום הבינה המלאכותית, וצפויה להכפיל את המספר עד 2027. סין ממשיכה להשקיע רבות במחקר ופיתוח בתחום, עם ביקוש גבוה למהנדסי AI וחוקרים בערים כמו בייג'ינג ושנזן.
באירופה, מדינות כמו בריטניה, גרמניה וצרפת מדווחות על עלייה בביקוש למומחי בינה מלאכותית. למרות שחברות אמריקאיות מציעות שכר גבוה יותר, חברות אירופיות מושכות כישרונות באמצעות תרבות עבודה מאוזנת, הטבות סוציאליות והזדמנויות לפיתוח אישי.
בארה"ב, חברות כמו Fiverr מדגישות את חשיבות השימוש בכלי AI בעבודה היומיומית, ומעדיפות מועמדים שמפגינים שליטה בכלים אלו.
בגדול, המגזרים המובילים בגיוס מומחי AI הם פיננסים, בריאות ותעשייה. בנקים וחברות פינטק מגייסים מהנדסי למידת מכונה ומדעני נתונים לפיתוח אלגוריתמים למסחר, ניהול סיכונים וזיהוי הונאות. בעולם הבריאות, בתי חולים וחברות פארמה מחפשים מומחים לפיתוח אלגוריתמים לאבחון, ניתוח תחזיות חולים וגילוי תרופות באמצעות למידת מכונה. ובתחום התעשייה, יצרנים משקיעים בבינה מלאכותית לאוטומציה, בקרת איכות ותחזוקה עם ביקוש למהנדסי רובוטיקה ומומחים מתחומים נוספים.
חברות רבות אפילו משלבות כיום כלים מבוססי בינה מלאכותית בתהליכי הגיוס, מתוך מטרה לייעל את הסינון של המועמדים, ההערכה וההתאמה שלהם. זאת במטרה להפחית ככל האפשר הטיות אנושיות. לצד זאת, רואים מגמה של שינוי במבנה הצוותים כלומר, יותר חברות בוחרות לשלב עובדים קבועים עם פרילנסרים. בנוסף, על רקע המחסור המתמשך בעובדים עם הכישורים המתאימים בתחום, בדומה לצעד של מאסק, ארגונים משקיעים יותר בהכשרה מחדש גם של עובדים קיימים, במטרה להתאים את כוח האדם לשינויים הטכנולוגיים ולדרישות השוק החדשות.
למה זה אמור לעניין אותך? כי זה עשוי להשפיע על השווקים
מעבר לכך ששוק הבינה המלאכותית העולמי מציג הזדמנויות רבות לאנשי מקצוע בתחום, הוא גם יוצר אתגרים בגיוס ושימור הכשרונות הללו. במילים פשוטות, חברות שיצליחו לשלב בין תגמול הוגן, תרבות עבודה תומכת והשקעה בהכשרה, יהיו בעמדה טובה יותר למשוך ולשמר את המומחים הנדרשים להובלת התחום החשוב הזה.
בכל הקשור לשווקים, משקיעים עשויים לחשב מחדש את הערך של בעלי הכישורים המתאימים. המרוץ אחר כישרונות בתחום הבינה המלאכותית משקף לנו איך מודלים מסורתיים של תגמול משתנים עם צמיחת עולם הבינה המלאכותית.
כאמור, כשחברות כמו OpenAI מגדירות את המהנדסים הבכירים שלהן כ"מהנדסי פי 10,000", זה אומר שהתרומה שלהם שווה פי עשרת אלפים. כתוצאה מכך, ייתכן שיותר משקיעים יכוונו את תשומת הלב לחברות שמצליחות לגייס את בעלי הכישורים הטובים ביותר, מה שעלול להשפיע על הערכת שווי המניות ועל מגמות בשוק.
בראייה רחבה יותר, המרוץ אחר הכשרונות הללו יכול לשנות את פני התעשייה כולה. החברות לא מגייסות רק מומחי בינה מלאכותית אלא הן גם שואבות כישרונות מתחומים כמו פיזיקה ומחשוב קוונטי. והשילוב הזה עשוי להאיץ חדשנות, לשפר יעילות ואפילו לשבש שווקים קיימים ברחבי העולם.
אין בכתוב כל המלצה לביצוע פעולה כלשהי, כולל רכישה/קנייה/החזקה של סוגי ניירות הערך המופיעות בכתבה. ככלל, חובה על הקורא לעשות מחקר מעמיק בהתייחס לכל רעיון השקעה שהוא.