בית המשפט קיבל עתירה שהוגשה נגד החלטתו של הממונה על שוק ההון, למה ? 

העותרות עוסקות בתחום מתן השירותים הפיננסיים מאז שנת 2005. ביום 27.52017 הגישה פלונית השקעות בקשה לקבלת רישיון מהממונה, בהתאם לחוק הפיקוח, וקיבלה אישור המשך עיסוק עד להחלטה בבקשה. ביום 26.2.2020 שלח הממונה לעותרות הודעה על כוונה לדחות את הבקשה בהתבסס על מידע שלפיו נגד אלמונית מ' ונגד מר עמי מרום, המכהנים כבעלי שליטה ונושאי משרה בפלונית השקעות, מתנהלת חקירה פלילית בגין עבירות שונות, לרבות לפי חוק איסור הלבנת הון ופקודת מס הכנסה. כמו כן, נכתב כי על פי מידע שהתקבל ממשטרת ישראל, ש' בעלה של אלמונית מ', משמש למעשה כבעלים של העסק, וזאת בניגוד למידע שהוצג בבקשת הרישיון, וכי קיים מידע הקושר גם אותו לעבירות פליליות, לרבות עבירות הלבנת הון. למכתב צורף נספח ממשטרת ישראל שבו הומלץ שלא להיעתר לבקשת העותרות לקבלת רישיון.

אלמונית מ' השיבה לממונה במסמך מטעמה ובו דחתה את הטענות המפורטות במכתבו. בין היתר טענה כי אין לייחס את החקירה הפלילית שנפתחה לחובתה שכן היא כפרה בכל הטענות שהועלו נגדה וכן כי הטענות התייחסו לקשרים עסקיים בין פלונית השקעות לבין חברה אחרת בשם אונו נ.ג. פיננסים השקעות בע"מ, קשר אשר הסתיים בשנת 2020. כמו כן, הכחישה אלמונית מ' את הנטען בנוגע למעורבותו של ש' בפלילים. ביום 11.3.2021, לאחר שהתקבל תיקוף להמלצת המשטרה וכן עדכון מהפרקליטות, החליט הממונה לדחות את בקשת העותרות לקבלת רישיון.

בפסק דינו התייחס בית המשפט בראש ובראשונה להליך שהוביל לחקיקת חוק הפיקוח  ולתכליות יו, וביניהן המאבק בפשיעה ובשימוש בשירותים פיננסיים להלבנת הון, נוסף על יצירת רגולציה אפקטיבית על הענף. לאחר דיון בתכליות החוק, במאפייניו של ההליך הפלילי ושל הליך ההחלטה על מתן או שלילת רישיון, קבע בית המשפט כי החלטה על סירוב למתן רישיון לגוף פיננסי שפעל בתחום במשך שנים ארוכות, המסתמכת רק על מידע מודיעיני חסוי לצורך קביעת ממצאי יושר ויושרה, יש בה כדי לפגוע פגיעה חמורה בזכויות העותרות לחופש העיסוק וכן לשמן הטוב, ולכן מדובר בהחלטה מנהלית אשר בפועל תוצאתה דומה לזו של הליך פלילי. לפיכך, עמדת בית המשפט היא כי יש להחיל סטנדרט ביקורת מחמיר על החלטות הממונה לסרב למתן רישיון למי שהחזיק באישור לפעול בתחום השירותים הפיננסים, זמן ארוך עובר לחקיקת חוק הפיקוח וזאת בייחוד כאשר החלטת הממונה מבוססת על מידע מודיעיני חסוי. 

בית המשפט המשיך ופירט את ההשלכות של קבלת העמדה שהוצגה בדבר החלת סטנדרט מחמיר יותר לביקורת שיפוטית בנושא זה וביניהן: על הממונה יהיה להציג ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות כדי להצדיק את החלטתו לסרב למתן רישיון; על מנת שההליך המנהלי לא ישמש "מסלול עוקף" להליך הפלילי, שימוש בסמכות שלא להיעתר לבקשה לקבלת רישיון מטעמי יושר ויושרה צריך יהיה להיעשות בצמצום ולאחר מיצוי האפשרויות האחרות העומדות לפני הממונה, ויש ליישם לצורך החלטה זו את מבחן "הודאות הקרובה"; וכן יהיה על הממונה לתת משקל לזכות השימוע בהחלטה לגבי חיסיון הראיות.

בית המשפט דן גם בנושא חיסיון המידע וקבע כי אמנם לרשות המנהלית יש סמכות להחליט מהו המידע שלשיטתה חל עליו חיסיון, אך בהפעלת סמכות זו על הממונה לשקול ולאזן בין כל השיקולים הרלבנטיים, כאשר שיקול מרכזי הוא הפגיעה בזכות הטיעון של הנפגע מההחלטה. מסקנה זו מתחזקת בנסיבות, כמו נסיבות המקרה דנן, שבהן מדובר על מבקש רישיון שפעל בתחום שנים ארוכות ושההחלטה התקבלה בהתבסס על חוזר יושר ויושרה המאפשר לממונה לקחת בחשבון מידע מודיעיני חסוי. הנטל המוטל על הממונה לקבוע איזה מהחומרים שהונח בפניו כתשתית להחלטתו הוא חסוי, הוא נטל כבד. בנסיבות המקרה דנן, קבע בית המשפט כי הממונה הרחיב יתר על המידה את "יריעת החיסיון" וכי ניתן היה לגלות לעותרות חלק מהמידע החסוי.

על סמך האמור לעיל, קבע בית המשפט כי דין העתירה להתקבל באופן שעניין של העותרות, יחזור הממונה לשקול מחדש את החלטתו, לרבות קביעותיו בעניין יושר ויושרה ולרבות עניין שקילה מחודשת של היקף החומרה המודיעיני שניתן לגלות לעותרות.

 

עת"מ (מנהלי תל אביב-יפו) 38543-03-21 פלונית השקעות ושירותים פיננסים בע״מ נ' ד״ר משה ברקת - הממונה על שוק ההון, ביטוח וחסכון (נבו, 20.12.2021)